אנא סובבו את הטלפון שלכם.
ליקויים בשלפוחית השתן עלולים להופיע בכל גיל, אבל שכיחותם עולה ככל שמתבגרים. הסבירות לפגיעה אצל נשים כפולה מהפגיעה אצל גברים. אחת מכל שלוש נשים מעל גיל 60 סובלת מדחיפות, תכיפות או אי-שליטה במתן שתן. האי-שליטה מתבטאת בהרטבה לא רצונית ועלולה לגרום לזיהומים בשלפוחית השתן ובכליות, לצריבה, להסתגרות ולדיכאון. זוהי בעיה פיזילוגית הגורמת לבעיה נפשית וחברתית.
הליקויים בשלפוחית השתן הם: שלפוחית רגישה או פעילות-יתר של השלפוחית. הדבר מתבטא בהתכווצות בלתי-רצונית של השלפוחית כשהיא מתמלאת בשתן, והתוצאה היא תכיפות, דחיפות ודליפה. העלייה בדחיפות ובתכיפות אינה מלווה בעלייה בכמות השתן המשתחרר מהגוף. להיפך, השלפחית אינה יכולה לאגור את כל כמות השתן שהייתה מסוגלת לאגור, והיא חייבת להתרוקן לעתים קרובות.
שלפוחית אטונית היא שלפוחית שאינה מתכווצת ואינה מתרוקנת לחלוטין. אצל גברים מצב זה עלול להופיע בגלל חסימה ממושכת על ידי בלוטת הערמונית. השלפוחית שאינה מתרוקנת מתחילה לדלוף החוצה. דליפת שתן בזמן מאמץ עלולה להיגרם על ידי צניחה של השלפוחית או של איברים נוספים באגן. הצניחה מפעילה לחץ תוך-בטני על השלפוחית.
גם תרופות שונות עלולות לגרום לאי-שליטה במתן שתן.
| המלצות לטיפול בליקויים בשלפוחית בעזרת צמחי מרפא |
ניתן להיעזר בצמחי מרפא אנטי-מיקרוביאליים, המונעים או מטפלים בזיהומים של שלפוחית השתן; בצמחים מכווצים (אסטרינג'נט), המוסיפים טונוס לשרירים החלקים; ובצמחים ספסמוליטיים המסייעים להרפייה של שרירים חלקים ומונעים התכווצות בלתי-רצונית.
צמחים מומלצים לטיפול בשלפוחית השתן:
Arctostaphylos uva ursi – ענבי דב – עלים
Agrimonia eupatoria – אבגר – נוף הצמח
Achillea millefolium – אכילאה אלף העלים – נוף הצמח
Zea mays – זקן התירס – צלקות העלי
Vaccinium macrocarpon – חמוציות – פירות
Equisetum arvense – שבטבט – נוף הצמח
נרחיב על כמה מהצמחים הפועלים על השלפוחית.
| Arctostaphylos uva ursi |
|
איור 1: Arctostaphylos uva ursi |
שם אנגלי: Bearberry
שם עברי: "ענבי דב"
משפחה: אברשיים Ericaceae
תיאור בוטני: זהו צמח רב-שנתי ירוק-עד, הגדל באזורים ממוזגים של חצי הכדור הצפוני. גובהו 1.5 מ'. לעלים יש טעם מר והפירות הם ענבות בצבע אדום. העלים נאספים מצמחי הבר. בכמה ארצות הפך הצמח למוגן. ריכוז הארבוטין בעלים גבוה ביותר בחודשים דצמבר-ינואר.
חלקי הצמח בשימוש: שימוש רפואי נעשה בעלים.
רפואה מסורתית: כבר בתקופת גאלן היה הצמח ידוע כאסטרינג'נט ועוצר דימומים. במאה ה-18 השתמשו בו לטיפול בדלקות בדרכי השתן, כגון נפריטיס, דימום בשתן, אבנים בדרכי השתן, כאבים בכליות. האידיאנים בצפון אמריקה נוהגים להשתמש בעלים לאותן מטרות: נגד ציסטיטיס, דלקות בדרכי השתן ולחיזוק הכליות.
מרכיבים:
נגזרות של הידרוקינון 7%-9%, בעיקר ארבוטין, וריכוזים קטנים של הגליקוזידים שלו – מתיל-ארבוטין ו-piceoside, וכן האגליקונים החופשיים הידרוקינון ומתיל-הידרוקינון.
טאנינים פוליפנוליים 6%-20%, בעיקר:gallotannins. Elagic tannins, catechin, anthocyanidins arbutin
חומצות פנוליות חופשיות , כולל, חומצה גאלית, P-קומארית, סירינגית, סליצילית, פרולית,הידרוקסי-בנזואית וקפאית.
פלבנואידים, בערך 1.3%, בעיקר quercetin, kaempferol, myricetin והגליקוזידים שלהם, טריטרפנים 0.4%-0.8%, חומצה אורסולית ו-uvaol.
רזין, עקבות של שמן נדיף ושעווה.
הצמח הוא אסטרינג'נט, משתן, אנטיספטי, יעיל למערכת השתן, אנטי-מיקרוביאלי, פעיל in vitro נגד פרוטאוס, E. coli, סטפילוקוקים, פסוידומונס, זנים של סטרפטוקוקים, מיקופלסמה וקנדידה.
התכונות האנטי-מיקרוביאליות מיוחסות להידרוקינון ולארבוטין.
הוא מומלץ לטיפול בדלקות בדרכי השתן, לזיהומים בדרכי השתן, כמשתן עדין לניקוי הכליות, לטיפול בזיהומים חוזרים של ציסטיטיס.
התוויות-נגד: הריון, הנקה, מומלץ לא לתת לילדים מתחת לגיל 12 , שתן חומצי.
|
איור 2: Elagic tannins, catechin, anthocyanidins arbutin |
תופעות לוואי: עלולות להופיע בחילות והקאות.
אינטראקציות עם תרופות אחרות: הצמח פעיל בסביבה אלקלית, ולכן יש להיזהר מלתת אותו ביחד עם מזון או תרופות הגורמים לשתן חומצי.
הכנות ומינון: 10-12 ג' ליום של עלים כתושים, כמות המקבילה ל-400-840 מ"ג של נגזרות הידרוקינון.
להשרות 3 ג' של הצמח בכוס מים רותחים במשך 15 ד'. לשתות שלוש פעמים ביום.
טינקטורה 1:5 ב-25% אלכוהול, 2-4 מ"ל, 3 פעמים ביום.
משך הטיפול: אין להשתמש בתכשירים המכילים ארבוטין יותר משבוע ברציפות.
| Vaccinium macrocarpon |
איור 3: Cranberry
שם אנגלי: Cranberry
שם עברי: חמוציות
משפחה: אברשיים Ericaceae
תיאור בוטני: הצמח הוא שיח בעל עלים קטנים, שצבעם ירוק בקיץ והופך לחום-אדום בחורף.
מוצא הצמח בצפון אמריקה, והאינדיאנים כינו אותו הפרי החמוץ. המתיישבים שבאו מאירופה קראו לו Cranberry, כי זהו אחד הפירות האהובים על העגור- Crane. הפירות מבשילים בסתיו וצבעם אדום.
חלקי צמח בשימוש: פירות
מרכיבים: פבלנואידים, אנתוצאינינים, פרואנתוציאנינים, ויטמין C, טריטרפנואידים, catechin, חומצות אורגניות, כולל חומצה ציטרית, חומצה מאלית, חומצה גלוקורונית, חומצה בנזואית, חומצה בטא-הידרוקסי בוטירית, חומצה קינית ואלגית.
רפואה עממית: האידיאנים של צפון אמריקה השתמשו בפירות החמוציות למאכל ולתיבול מאכלים. בנוסף, הם השתמשו בפירות לטיפול בזיהומים של דרכי השתן ולהמסת אבנים בכליות, לכאב בטן, לבעיות בכבד, צפדינה ונגד הקאות.
פעילות: מונע היצמדות של חיידקים, בעיקר E. Coli לתאי האפיתל של דרכי השתן [5].
מעכב היצמדות של חיידק עם גרם-שליליים אחרים הגורמים למחלות זיהומיות בדרכי השתן [6].
מנגנון ההיצמדות של E. Coli מורכב משני סוגי זיזים:
Type1 – אלו הם זיזים המאפשרים היצמדות לרצפטורים ספציפיים על חד-הסוכר (mannose), המצוי בתאי האפיתל.
P-fimbria – זיזים המאפשרים לחיידק להיצמד לדו-סוכר alfa-D-Gal(1,4)-Beta-D-Gal שבתאי האפיתל.
זיזי Type1 מעוכבים על ידי פרוקטוז המצוי במיצי פירות רבים, כגון אוכמניות, אשכוליות, גויאבה, מנגו, תפוזים, אננס. ייחודו של מיץ החמוציות הוא ביכולתו למנוע את הצימות של P-fimbria 7]].
המרכיבים המעכבים היצמדות הם פרואנתוציאנידינים המצויים בפירות (8).
מכיוון ש-E. Coli הוא החיידק האחראי לחלק גדול מהזיהומים בדרכי השתן, יכול השימוש במיץ לסייע במקרים רבים של זיהומים חוזרים הנגרמים על ידי חיידק זה.
התוויות: דלקות שתן חוזרות.
התוויות-נגד: אין
תופעות לוואי: אין. הצמח נחשב לבטוח לשימוש.
אופן השימוש: מיץ מהפרי, מכיל בדרך כלל הרבה סוכר; תרכיז ללא סוכר; קפסולות 300-400מ"ג פעמיים ביום. הקפסולות אינן מכילות סוכר. יש לשתות הרבה מים כדי לשטוף את החיידקים שלא נצמדו.
מחקרים ראשונים שנערכו הראו את יעילות הצמח במניעת זיהומים ודלקות בדרכי השתן (9).
נערך מחקר השוואתי על טיפול בעזרת מיץ של חמוציות מול טיפול עם פרוביוטיקס באנשים הסובלים מזיהומים בדרכי השתן. קבוצת הביקורת קיבלה טיפול בפלצבו, המעקב נמשך 12 חודש. התוצאות היו משמעותיות מבחינה סטטיסטית (10): לא היה שום שיפור בקבוצת הפלצבו וכן בקבוצה שקיבלה פרוביוטיקס, ואילו בקבוצה שקיבלה מיץ חמוציות היתה ירידה של 20% בסיכון לזיהומים בדרכי השתן (10 ).
| זקן התירס – Zea mays |
שם עברי: תירס
משפחה: דגניים – Gramineae
תיאור בוטני: צמח דגני בגובה 1-3 מ'. מוצאו ממרכז אמריקה. מגדלים אותו בכל מקום בעולם למאכל של בני אדם וחיות בית. לפרחים הנקביים יש עלי בעל צלקות ארוכות, היוצאות מהקליפה כדי ללכוד את האבקה מהאבקנים.
חלקי צמח בשימוש: צלקות העלי. אוספים אותן כשהן יוצאות מהקליפה ומייבשים אותן בצל. חשוב להשתמש בצלקות טריות – ירוקות או צהבהבות, ולא בצלקות חומות יבשות.
מרכיבים: 2%-3% של ספונינים
פלבונואידים, כולל maisin, maisin -3-ethyl ether.
טאנינים, בעיקר פרואנתוציאנינים.
סטרולים צמחיים, בין השאר: beta-sitosterol, ergosterol.
שמן נדיף 0.2% המכיל, בין השאר: carvacrol, alpha-terpineol, menthol, thymol
שמן 2%.
פעילות: ממריץ את שרירי הלב, משתן ומרכך, מפחית את הגירוי הנוצר מאבנים העוברות בדרכי השתן, מרגיע את מערכת העיכול.
התוויות: להפרעות בדרכי השתן, לאבנים בכליות, לטיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת.
התוויות-נגד: לא נמצאו
תופעות לוואי: לא נמצאו
הכנות ומינון: חליטה (נחשבת לצורה היעילה ביותר) 2-3 כפיות לכוס; טינקטורה 1:5 ב-25% אלכוהול, 5-15 מ"ל ליום.
מקורות
Larsson B.Jonasson A. & Pianu S. Prophylactic effect of Uva ursi in women with recurrent cystitis; A preliminary report. In: Curr. Ther. Res. Clin. Exp: 53: 441-443, 1993
Matsuda H. et al. Pharmacological studies on leaf of Arctostaphylos uva ursi: Effects of water extract from Arctostaphylos uva ursi on antiallergic and anti-inflammatory activities of dexamethasone ointment. Yakugaku Zasshi; 112: 673-676, 1992
Matsuda H. et al. Phenolic acids in leaves of Arctostaphylos uva ursi L. Vaccinium vitis idaeae L. and Vaccinium myrtillus L. Pharmazie; 110: 680-681, 1991
Bluementhal M. Goldberg A. Brickmann J. (eds) Herbal Medicine: Expanded Commisson E Monographs. Integrative Medicine Communications, Newton, MA; 389-393, 2000
Soota AE. Inhibition of bacterial adherence by cranberry juice: potential uses for the treatment of urinary tract infections.J. Urol. 131: 1013- 1016, 1984
Schmidt DR. Sobota AE. An examination of the anti-adherence activity of cranberry juice on urinary nonurinary bacterial isolates. Microbes, 55:173-181, 1988
Zafriri D. Ofek I. Adar R. et al. Inhibitory activity of cranberry juice on adherence of type 1 and type P. fimbriated Escherichia coli to eucaryotic cells. Antimicrob. Agents Chemother. 33: 92-98, 1989
Howell AB. Vorsa N. Der Marderosian A. Foo LY. Inhibition of the adherence of p-fimbriated E. coli to uroepithelial cell surfaces by proanthocyanidin extracts from cranberries. N. Engl. J. Med. 339: 1085-1086, 1998
Jepson RG. Mihaljevic L. Craig J. Cranberries for treating urinary tract infections. Cochrane Database Syst. Rev 93: CD001322, 2004
Kontiokari T. Sundqvist K. et al. Randomized trial of cranbberry ligonberry juice and Kactobacillus GG drink for the prevention of urinary tract infections in women. BMJ. 322: 1571, 2001
Devarenne TP. Sen- Michael B. Adler JH. Biosynthesis of Ecdosteroids in Zea mays. Phytochemistry 40: 1125-1131, 1995
Grases AY March JG et al. The influence of Zea mays on urinary risk factors for kidney stones in rats. Phytother. Res. 7: 146-149, 1993
Leung AY. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food Drugs Cosmetics, John Wiley & Sons Inc. New York, 1980
