מחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Lancet, התבסס על ניתוח של רנדומיזציה מנדליאנית, בחן את הקשר הסיבתי שבין נחירות והיארעות שבץ באופן כללי, שבץ עקב דימום ושבץ איסכמי, בקרב מבוגרים מסין.
הניתוח כלל כ-82 אלף נבדקים, שאינם קרובי משפחה, ממוצא אסייתי. לאורך מעקב חציוני של 10.10 שנים, כ-20 אלף נבדקים חוו שבץ, כאשר כ-11 אלף מהמקרים היו שבץ איסכמי וכ-5700 – שבץ עקב דימום.
נמצא קשר חיובי בין נחירות ובין היארעות שבץ באופן כללי, כמו גם עם שבץ עקב דימום ועם שבץ איסכמי, כאשר יחסי הסיכון עמדו על 1.56, 1.50 ו-2.02, בהתאמה.
הצטברות שומן במבנים, הסמוכים לדרכי הנשימה העליונות, מעלה את הסבירות לנחירות. המחקר הנוכחי מצא כי נחירות מהוות גורם סיכון פוטנציאלי להיארעות שבץ.