החל ניסוי קליני בחיסון mRNA נגד סוג מסוים של סרטן ריאות, במטרה לבדוק את הבטיחות והיעילות שלו.
כשמונים אחוזים ממקרי סרטן הריאות מערבים תאים באחד מהקרומים שבריאות – חלקם פוגעים בתאי הקרום הרירי שמצפה את הריאות, וחלקם בשכבת התאים שמצפים את הסמפונות. שני הסוגים הללו של סרטן ריאות, לצד כמה תת-סוגים נדירים יותר, מסווגים יחד לקטגוריה ששמה “סרטן ריאות מסוג תאים שאינם קטנים” (NSCLC). סיכויי ההישרדות לאחר חמש שנים בשלבים המוקדמים של המחלה מוערכים בכ-60 אחוזים, אולם במקרים שבהם הסרטן הוא גרורתי, כלומר יוצר גידולים באיברים נוספים מלבד הריאות, שישה אחוזים בלבד מהחולים צפויים לשרוד במשך יותר מחמש שנים.
אפשרויות הטיפול בסרטן הריאות כוללות ניתוח להסרת חלק מאונת הריאה או כולה, כימותרפיה, טיפול בהקרנות או אימונותרפיה – טיפולים תרופתיים שמפנים את מערכת החיסון כנגד תאי הסרטן. התרופה האימונותרפית סמיפלימאב, למשל, אושרה בידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לטיפול בסרטן ריאות. לאחרונה החל ניסוי קליני בטיפול חדש שעשוי להיטיב עם חולי סרטן הריאות, ומבוסס על RNA שליח (mRNA).
חיסונים ותרופות מבוססי-RNA שליח נחקרים רבות בעשורים האחרונים, והתפרסמו במיוחד הודות לחיסונים נגד נגיף הקורונה, שמבוססים גם הם על המולקולה הזו. מדובר במקטע RNA עם “הוראות ייצור” לחלבון מסוים, שמאפיין את הגורם שנגדו נועד החיסון. כאשר מולקולת ה-RNA השליח נכנסת לתאי הגוף, ה”הוראות” מתורגמות והחלבון נוצר. בשלב זה הוא מוצג למערכת החיסון שלנו, כדי שתזהה את הגורם המסוכן – ותתקוף אותו, במקרה הצורך.
התוצאות עד כה
חברת התרופות BioNTech, שפיתחה את חיסון ה-mRNA נגד קורונה של חברת פייזר, פיתחה חיסון mRNA חדש לטיפול בסרטן ריאות מסוג תאים שאינם קטנים, תחת השם BNT116. בניגוד לחיסון נגד קורונה, שהכיל הוראות לייצור חלבון אחד בלבד, החיסון הנוכחי מכיל תערובת של שש מולקולות mRNA שונות, שבהן “הוראות ייצור” לשישה חלבונים שונים. החלבונים הללו שכיחים במיוחד על הקרומים של תאי הסרטן, אך כמעט לא נמצאים על קרומי תאים בריאים. המטרה היא להפעיל תגובה חיסונית חזקה כנגד החלבונים הללו, וכך לגרום לתאי מערכת החיסון לתקוף את תאי הסרטן. למרות השימוש במושג חיסון, הטיפול נועד למי שכבר אובחנה אצלם מחלה, ולא עוזר למנוע את הופעתה – לפחות בעת כתיבת שורות אלה.
ניסוי קליני ראשון ב-BNT116 יצא לדרך ביוני 2022, והוא נערך ב-34 מרכזים רפואיים בשבע מדינות: ארצות הברית, גרמניה, הונגריה, פולין, ספרד, טורקיה ובריטניה. הניסוי נועד לבדוק את בטיחות הטיפול ואת יעילותו עבור חולי סרטן ריאות בשלב מתקדם, גרורתי. תוצאות ראשוניות של 18 חולים שקיבלו את החיסון, חלקם בשילוב התרופה האימונותרפית סמיפלימאב, פורסמו בכנס שנערך בנובמבר 2023. על פי הפרסום, עשרה מהחולים עברו הערכה קלינית של הסרטן, ואצל שישה מתוכם נמצאה עצירה בהתקדמותו. אלה תוצאות מרשימות, אך חשוב להזכיר שהן תקפות למעט מטופלים, ושהבדיקה התרחשה רק זמן קצר לאחר תחילת הטיפול (זמן חציוני של חודש וחצי), מה שלא מאפשר להסיק מסקנות לגבי השפעותיו לטווח ארוך.
פרסום נוסף, שהוצג בכנס השנתי של הארגון האמריקאי לחקר הסרטן, דיווח על תוצאות של 20 מטופלים שקיבלו את החיסון החדש בשילוב כימותרפיה. 85 אחוזים מהחולים הגיבו לטיפול בצורה חלקית או מלאה – כלומר, התפשטות הסרטן בגופם האטה או נעצרה לחלוטין. כמו כן, נמצא שתאי מערכת החיסון הגיבו לחיסון כצפוי. עם זאת, מחצית מהחולים חוו תופעות לוואי חמורות, שחלקן – סערת ציטוקינים, היצרות סימפונות, חום גבוה מאוד – כנראה נבעו מהחיסון, והשאר מיוחסות לכימותרפיה.
מרחיבים את המחקר
על אף שהם בהחלט נשמעים מבטיחים, שני הפרסומים הללו הופיעו בפורמט המקוצר של הצגה בכנסים, כך שהם מכילים רק סיכום של התוצאות, בלי גרפים, טבלאות או פירוט של כל הנתונים. הדבר מקשה על הערכת טיב המחקרים; מוטב, אם כן, להמתין עם הסקת המסקנות עד שהמחקרים יפורסמו בכתב עת מדעי. בינתיים, הניסויים נמשכים ומתרחבים: לפי דיווח בעיתון הגרדיאן, במחקר ההמשך ישתתפו כ-130 מטופלים. בניגוד לשלב הקודם של הניסוי, שכלל מטופלים עם סרטן ריאות מתקדם, אצל חלק מהמטופלים החדשים הסרטן עדיין בשלבים מוקדמים, והם לא עברו ניתוח או הקרנות. החוקרים מתכוונים להעריך את תוצאות המחקר בארבע נקודות זמן: לאחר שלושה חודשים, שישה חודשים (חצי שנה), 27 חודשים (שנתיים ושלושה חודשים) ו-48 חודשים (ארבע שנים).
זהו אינו חיסון ה-mRNA היחיד נגד סרטן שנחקר בימים אלה. לפני כשנה פורסמו תוצאות מעודדות מחיסון נגד סרטן הלבלב; והחברות המובילות בתחום, בעיקר BioNTech ומודרנה, ממשיכות לפתח מגוון חיסונים נוספים נגד המחלה. אם יצליחו, תהיה זו מהפכה בתחום הטיפול בסרטן.
https://davidson.weizmann.ac.il/
