מחקר חדש מראה קשר חיובי בין השניים.
מזה זמן רב, סטרס פסיכולוגי נחשב כממלא תפקיד בהתפתחות של כיב פפטי, אך הראיות הקיימות לכך היו מוגבלות.
במסגרת מחקר פרוספקטיבי מבוסס אוכלוסייה שנערך בדנמרק, אספו החוקרים דגימות דם ומידע פסיכולוגי (סקלת סטרס של 0-10), רפואי, וסוציו אקונומי מ- 3379 תושבי דנמרק ללא כיב פפטי בתחילת המחקר (1982-1983).
לאורך 12 שנות המעקב, בהתבסס על ראיונות שנערכו עם הנבדקים ורשומות שחרור מבתי החולים, 76 נבדקים פיתחו כיב פפטי.
הנבדקים שהיו מצויים ב- tertile העליון של ציוני הסטרס הציגו סבירות גבוהה יותר לפתח כיבים בהשוואה לנבדקים ב- tertile התחתון (3.5% מול 1.6%, adjusted odds ratio, 2.2, 95% confidence interval, 1.2–3.9).
עלייה של נקודה אחת בציון הסטרס הגדילה את הסיכון להיארעות כיב ב- 19% (OR, 1.19; 95% CI, 1.09–1.31). הממצאים לא הושפעו מנוכחות או היעדר זיהום ב- Helicobacter pylori.
תקנון למצב הסוציו אקונומי הוריד את ה- OR ל- 1.17 ותקנון לעישון, שימוש ב- nonsteroidal anti-inflammatory drugs ,NSAIDs והיעדר פעילות גופנית הוריד את ה- OR אף ל- 1.1.
מודל רב משתני מצא כי ציון הסטרס, המצב הסוציו אקונומי, עישון, H. pyloriinfection ושימוש ב- NSAID היו כולם גורמי סיכון עצמאיים לכיבים.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine