חמש רפורמות נערכו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, וממחקר שנערך במשרד הבריאות עולה שלפחות בשתיים מהן – המס המקביל והביטוח המשלים – התוצאות אינן תואמות לכוונות. עורך המחקר, ניר קידר: "בתכנון רפורמה צריך להשקיע משאבים רבים כדי לחזות מה יקרה בעוד 10–20 שנה".
איך השפיעו הרפורמות והשינויים שחלו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי מאז שנחקק ב-1995? מחקר שנערך באחרונה בדק את השפעותיהן של חמש הרפורמות (שינויי חקיקה) המרכזיות שנעשו ב-20 השנים האחרונות בחוק על הפעילות של קופות החולים ושל מערכת הבריאות. המסקנה: לא תמיד התוצאות תואמות את מה שהמחוקק ואדריכלי הרפורמה התכוונו להשיג, ולפעמים רפורמות "מצליחות יותר מדי".
המחקר שערך ניר קידר, סמנכ"ל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, הוצג אתמול בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, לרגל 20 שנה לחוק. קידר בדק חמש רפורמות: ביטול המס המקביל ששילמו בעבר המעסיקים, כינון הביטוחים המשלימים של קופות החולים, גביית השתתפות עצמית ממטופלים, רפורמת טיפולי השיניים לילדים והקלת המעברים בין קופות החולים. לפחות לשתיים מהרפורמות — המס המקביל והביטוחים המשלימים — היתה השפעה דרמטית מכפי שהוערך תחילה, והן יצרו בעיות שלא נצפו מראש.
מאת רוני לינדר-גנץ