זוכרים את מדי לחץ הדם “של פעם” – הידניים, עם משאבת הניפוח מגומי שחור, שעון המחוגים והמסכת? גם אם לא נתקלתם בהם בעצמכם, ייתכן שראיתם כאלה בקולנוע או בטלוויזיה. באותה סצנה ודאי השתררה דממה בחדר, וארשת הפנים של דמות האח או האחות העידה על ריכוז והקשבה מאומצת. מדי לחץ הדם האלקטרוניים של היום פשוטים בהרבה לתפעול, אך עדיין נדרשות מיומנות ותשומת לב לפרטים הקטנים כדי לקבל מדידה אמינה.
יתר לחץ דם הוא מצב שבו הדם מפעיל על דופנות העורקים לחץ גבוה מהרצוי. בדרך כלל מי שסובלים מהתופעה לא יחושו בתסמינים, כך שחלקם אינם מאובחנים ולא מקבלים טיפול. ללא טיפול יש סכנה ממשית לבריאות, שכן לחץ דם גבוה עלול להוביל להתפתחות מגוון סיבוכים ומצבי מחלה, ביניהם אי-ספיקת לב, התקף לב, טרשת עורקים, אי-ספיקת כליות ושבץ מוחי.
כדי לאתר את מי שחולה, לאבחן נכון ולהעניק טיפול מתאים נדרשת מדידת לחץ דם. מחקר חדש מצא שבעת המדידה חשוב מאוד למקם במדויק את הזרוע הנבדקת; מיקום לא מיטבי שלה עלול לתת תוצאה שגויה, גבוהה מהערך האמיתי.
איך מעריכים את לחץ הדם?
כדי לאבחן יתר לחץ דם צריך למדוד אותו במכשיר ייעודי, מד לחץ דם. ערכי לחץ הדם כוללים שני מדדים – לחץ סיסטולי ולחץ דיאסטולי, שנמדדים ביחידות של מילימטר כספית (mm/Hg). לחץ הדם הסיסטולי, הגבוה מבין השניים, נמדד כששריר הלב מתכווץ ומזרים דם לרקמות הגוף. לחץ הדם הדיאסטולי נמדד כששריר הלב נמצא במנוחה בין ההתכווצויות, והוא המספר הנמוך מבין שני הערכים שמתקבלים בבדיקה.
על פי ההגדרות בישראל, בלחץ דם מיטבי למבוגרים הערכים הנמדדיםקובץ מסוג PDF יהיו עד 120/80 מ”מ/כספית, וגם ערך סיסטולי בין 120 ו-129 וערך דיאסטולי בין 80 ל-84 נחשבים תקינים. לחץ דם גבולי הוא בין 130 ו-139 או 85 עד 89. ערכים גבוהים מאלה נכנסים להגדרה של יתר לחץ דם: יתר לחץ דם בדרגה 1 מוגדר כלחץ דם סיסטולי בין 140 ל-159 או לחץ דם דיאסטולי בין 90 ל-99, ואילו במצב של יתר לחץ דם בדרגה 2 הערך הסיסטולי גבוה מ-160 או הדיאסטולי גבוה מ-100 מ”מ/כספית. ערכים גבוהים מ-180/120 מצביעים על משבר יתר לחץ דם – מצב חירום רפואי שמחייב התערבות מיידית.
מה אפשר לעשות כדי למנוע יתר לחץ דם, או למתן את העלייה בלחץ הדם ולהוריד את הסיכון לסיבוכים? שינויים באורח החיים יכולים להועיל: תזונה בריאה ומאוזנת, צמצום צריכת אלכוהול, פעילות גופנית סדירה, משקל תקין והימנעות מעישון וממתח. כמו כן, יש טיפולים תרופתיים יעילים, שמוצעים לחולים ומותאמים לגורמי הסיכון האישיים.
מדידה לא נכונה
ההערכה היא שבארצות הברית חיים כ-120 מיליון אנשים עם יתר לחץ דם – כמחצית מהאוכלוסייה הבוגרת. ארגוני הבריאות בארצות הברית מתייחסים לאנשים עם ערכים קבועים שגבוהים מ-130/80 מ”מ/כספית כאל חולי יתר לחץ דם, וממליצים לחמישית מהם לשנות את אורח החיים ולאמץ הרגלים בריאים יותר. לכל השאר – כמעט 95 מיליון אנשים בארצות הברית לבדה – מומלץ ליטול טיפול תרופתי בנוסף לשינוי באורחות החיים. למרות זאת, כ-35 מיליון אנשים אינם נענים להמלצות ולא נוטלים תרופות לטיפול ביתר לחץ דם. גם בקרב מי שכן מקבלים טיפול תרופתי, לחץ הדם של כ-30 מיליון אנשים לא מאוזן היטב ולא מגיע לערכים הרצויים. מעבר למי שנבדקו ואובחנו, רבים אחרים אינם נבדקים כלל ועל כן אינם מודעים למצבם.
ההתמודדות עם המצב הרפואי הנפוץ לוקה בחסר בשל מגוון סיבות, ביניהן מודעות נמוכה של האוכלוסייה, תת-אבחון וטיפול לא מספק. אולם יש חשיבות גם לתנאים שבהם נערכת המדידה, ומגוון גורמים יכולים להשפיע עליה: תנאים פיזיים כמו טמפרטורת החדר, שימוש בחומרים כמו אלכוהול וקפאין לפני המדידה, מדידה אחרי ארוחה כבדה, שלפוחית שתן מלאה ואף מתח רגשי, לעיתים בשל נוכחות צוות רפואי. המחקר החדש בחן זווית נוספת של הנושא: תנוחה לא נכונה של הזרוע בעת מדידת לחץ הדם, שמובילה לתוצאות לא מדויקות.
מחקרים קודמים הראו שמדידה כשהזרוע אינה נתמכת, או כאשר השרוול של מד לחץ הדם ממוקם נמוך מגובה הלב, נותנת תוצאה גבוהה מדי. אך מחקרים אלו היו בעייתיים מסיבות שונות, כמו מספר נבדקים נמוך מדי או מדידה בעמידה או בשכיבה, בעוד שהמדידה המומלצת ביותר היא בישיבה. במחקר הנוכחי, החוקרים חילקו 133 נבדקים בני 80-18 לשלוש קבוצות, ומדדו את לחץ הדם שלהם בשלוש תנוחות ישיבה שונות: בדרך המומלצת – ישיבה תוך השענת הזרוע על השולחן מולם, כששרוול מד לחץ הדם ממוקם בגובה הלב; בתנוחה נוספת, כאשר היד מונחת בחיקו של הנבדק; ובתנוחה שלישית, שבה הזרוע תלויה לצד הגוף ללא תמיכה. לחץ הדם של כל הנבדקים נמדד שלוש פעמים בכל אחד מהמצבים, בהפרשים של חצי דקה.
הניסוי הראה שמדידת לחץ הדם כאשר הזרוע תלויה לצד הגוף העלתה את הערך הסיסטולי ב-6.5 יחידות מ”מ/כספית ואת הערך הדיאסטולי ב-4.4 יחידות. במקרה של יד בחיק הנבדק התקבלה סטייה כלפי מעלה של 4 יחידות בשני הערכים, הסיסטולי והדיאסטולי. החוקרים חישבו ומצאו מה המשמעות של הערכת היתר על מספר האנשים בארצות הברית שיוגדרו חולים: כאשר מגדירים יתר לחץ דם כערך סיסטולי גבוה מ-140, מתווספים 40 מיליון אנשים למעגל החולים. ואילו כאשר מורידים את הסף להגדרה מחמירה יותר – ערך סיסטולי שעולה על 130 – 22 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בארצות הברית מצטרפים להגדרה של סובלים מיתר לחץ דם. אלה 54 מיליון בני אדם שעלולים לקבל טיפול תרופתי לא נחוץ. אם מניחים שגם במקומות אחרים בעולם לחץ הדם לא תמיד נמדד בצורה מיטבית, המספר גדֵל בהרבה.
אז איך מודדים נכון?
ההנחיות הקליניות למדידת לחץ דם כוללות מספר עקרונות חשובים שהצוות הרפואי מצופה להקפיד עליהם בעת מדידת לחץ דם של מטופלים, למשל בחירת שרוול בגודל מתאים, תמיכה לגב ולכפות הרגליים ומנח נכון של הזרוע הנבדקת.
ההנחיות למדידה נכונה ודאי ידועות לכל אנשי הצוות הרפואי, ואם לא לכולם, לפחות לרובם. עם זאת, במקרים רבים רופאות ואחים מודדים לא נכון משלל סיבות, כגון חוסר מודעות, קוצר זמן או תנאים פיזיים שלא מאפשרים למלא את ההוראות נכונה. כמטופלים, למה כדאי שנשים לב?
– יש להגיע לבדיקה רגועים ואחרי ביקור בשירותים, כדי לרוקן את שלפוחית השתן.
– יש להימנע מקפאין, פעילות גופנית ועישון לפחות חצי שעה לפני הבדיקה.
– יש לשבת על כיסא עם תמיכה לגב כשהרגליים מונחות על הרצפה במשך חמש דקות לפני המדידה.
– יש להקפיד על שקט ולא לדבר בזמן המנוחה שלפני המדידה ובמהלך המדידה עצמה.
– יש להפשיל שרוולים ארוכים, כך ששרוול מד לחץ הדם יונח ישירות על הזרוע החשופה.
– האמה, החלק שבין כף היד למרפק, צריכה להיתמך על גבי שולחן או משענת הכיסא, כך ששרוול מד לחץ הדם יונח בגובה הלב.
– יש להשתמש במכשיר תקין ומכויל ובשרוול שמתאים להיקף הזרוע של המטופל. בביקור הראשון יש למדוד את לחץ הדם בשתי הזרועות, ולהבא למדוד בזרוע שמדידתה נתנה ערכים גבוהים יותר.
– אין לאבחן יתר לחץ דם על סמך מדידה אחת בביקור יחיד, אלא על סמך שלושה ביקורים שונים בהפרש של שבוע לפחות. בכל מפגש יש לבצע שלוש מדידות ולהמתין דקה או שתיים ביניהן.
מדידה נכונה של לחץ הדם אינה רק עניין טכני, אלא חלק בלתי נפרד מתהליך האבחון והטיפול, ויש לה השפעה ישירה על איכות החיים של המטופלים והמטופלים הפוטנציאליים. כפי שהמחקר הדגים, אפילו שינוי קל במיקום הזרוע יכול להוביל לתוצאות מוטעות ולהגדרה שגויה של מצב רפואי – מה שעלול לגרום לטיפול מיותר, או למנוע טיפול הכרחי. כשאנשי הצוות הרפואי מקפידים על כל הפרטים – החל ממנוחה נכונה מצד הנבדק וכלה במיקום המדויק של הזרוע – גובר הסיכוי לקבלת תוצאות אמינות ולטיפול נכון ביתר לחץ דם.
מאת: גליה שדה
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/