אינסולין מפעיל קולטנים לאינסולין בהיפותלמוס על מנת לסמן שובע לאחר הארוחה. מנגד, שיעור ההימצאות ההולך ועולה של השמנה וכפועל יוצא רמות גבוהות של אינסולין באופן כרוני עשויים להעיד כי האינסולין פועל גם במרכזים מוחיים הקשורים למוטיבציה וגמול.
ככול שרמת האינסולין במוח עולה כך עולה הפרשת הדופמין והנ”ל עשוי להשפיע על מה שאנו בוחרים לאכול, כך עולה ממצאי מחקר שפורסם ב- Nature Communications.
במחקר שנערך במכרסמים נמצא כי עלייה ברמות האינסולין הובילה לעלייה של 20-55% בשחרור הדופמין במרכזים מוחיים הקשורים לשובע.
מחקר נפרד מצא כי חולדות שניזונו מדיאטה דלת קלוריות הדגימו רגישות גבוהה פי 10 לעלייה ברמות האינסולין במוחן. במילים אחרות, דופמין השתחרר כבר לאחר עלייה של עשירית ברמת האינסולין בהשוואה לחולדות שניזונו מדיאטה רגילה.
מנגד, חולדות שניזונו מדיאטה עתירת קלוריות איבדו כל תגובתיות לאינסולין באזור המוחי הקשור לשובע.
נראה כי לאינסולין תפקיד במערכת התגמול במוח. מכרסמים וייתכן שגם אנשים, עשויים לבחור לצרוך מזונות עתירי פחמימות או דלי שומן הגורמים לשחרור רמות גבוהות יותר של אינסולין, על מנת להגביר את שחרור הדופמין.