שינויים במנגנון הפעולה של הריאות הנלווים לשינויים ביציבה נוטים להיות קטנים בקרב אנשים בריאים, כך עולה מממצאיו של מחקר שפורסם לאחרונה במגזין Chest. תנוחת הגוף לכן אינה מהווה משתנה משמעותי בנוגע למדידת העוצמה של קולות הריאות באוכלוסיה.
על פי החוקרים ההשפעה של תנוחת הגוף על קולות הנשימה (נחירות, stridor) הינה נושא מתועד אך השפעות היציבה על קולות הנשימה הנורמאליים מנגד לא נחקרו בפירוט כה רב ויש לחקרם על מנת למדוד האם האקוסטיקה של הנשימה יכולה לשרת את הבדיקה הקלינית.
התפיסה הסובייקטיבית של עוצמת קולות הנשימה הנשמעים בהאזנה מצויה בשימוש נרחב לצורך הערכה של חריגות אזוריות או כלליות באוורור הריאות. היחלשות של קולות הנשימה מתורגמת פעמים רבות ככניסת אויר מופחתת וזאת אף על פי שהקשר בין קולות הריאות וכניסת האוויר מורכב הרבה יותר.
מדידות אקוסטיות של הנשימה המקשרות קולות הנשימה לזרימת אויר עשויות להוות דרך חדשה ולא חודרנית לניטור מחלות של דרכי האוויר.
החוקרים במחקר הנוכחי תיעדו קולות ריאות תחת תנאים סטנדרטים של תנוחת גוף וזרימת אויר והשוו את עוצמת קולות הריאות בשישה גברים בריאים. שני קולטנים אקוסטיים הונחו מעל אתרים בחזה השמאלי והימני והגברים נבדקו בישיבה, בשכיבה פרקדן, בשכיבה על הבטן ובתנוחת שינה על הצד.
ניתן למדוד שינויים בקשר שבין זרימת האוויר וקולות הריאות לא רק כאשר החולה יושב אלא גם כאשר הוא מצוי בתנוחות אחרות, הוסיפו החוקרים. ממצאי המחקר העלו כי בתנוחת השינה על הצד עוצמת קולות הריאות הייתה גדולה יותר מעל הריאה המתאימה. כמו כן נמדדה עוצמה גדולה יותר משמאל בהשוואה לאיזור האחורי בריאה הימנית. שכיבה פרקדן ושכיבה על הבטן לא גרמו לשינוי משמעותי בעוצמה וזאת בהשוואה לישיבה.
החוקרים סיכמו ואמרו כי שינוי משמעותי ביחס שבין זרימת האוויר ועוצמת קולות הריאות המתרחש עם השינוי בתנוחת הגוף עשוי להיות ממצא חריג ועשוי למעשה להצביע על הצורך בבדיקות נוספות.
הידיעה הועברה ע"י חנה מרכוס מערכת PharmaLine