היום כבר יודעים לא מעט על מחלות ניווניות של המוח, כמו מחלת פרקינסון, ואפילו מצאו לכאורה דרך להשתיל במוח תאים חדשים במקום אלה שהתנוונו אצל החולים. אבל הטיפולים האלה חסרי ערך כל עוד לא נמצא דרך לגרום לתאים החדשים האלה לפעול כמו שאנחנו רוצים שיפעלו. כעת אולי נמצא הפתרון לבעיה, בדמות “מתגים” שיאפשרו לנו להפעיל ולכבות את התאים המושתלים לפי רצוננו.
הסרט התיעודי זוכה פרס אופיר “18 קילו של אהבה”, מתאר את התמודדותו של עמי אנקילביץ’ עם מחלת SMA (קיצור של Spinal Muscular Atrophy, ניוון שרירים שדרתי). מדובר במחלה תורשתית קשה ביותר שגורמת למוות בגיל צעיר. בניגוד לציפיות הרופא בעת לידתו, כשחזה שלא ישרוד מעבר לגיל שש, אנקילביץ’ חי עד גיל 41 ועסק באנימציה תלת-ממדית באמצעות האצבע היחידה שהיה מסוגל להזיז. האם יש תקווה לטיפול שישפר את איכות חייהם של אנשים כמותו?
