בפרק הקודם זה נראה מבטיח: עכברים מהונדסים גנטית אכלו יותר מבלי להשמין, היו בכושר טוב יותר מעכברים רגילים, ותיפקוד ליבם השתפר. זה קרה לאחר שמדעני מכון ויצמן ניטרלו את הגן MTCH2 מתאי השריר של אותם עכברים מהונדסים. אבל מה קרה כאשר אותו גן נוטרל מתאי עצב במוח הקדמי? בתחילה, הממצאים היו דומים: חילוף החומרים היה גבוה והעכברים הפגינו פעלתנות-יתר, אבל מהר מאוד התברר שמשהו אינו כשורה. העכברים נכשלו במשימות ניווט במבוך, ונראה היה כי כישורי הלמידה המרחבית והזיכרון שלהם נפגעו. בעקבות ממצאים ראשונים אלה שילבו ידיים המעבדה של פרופ' איתן גרוס מהמחלקה לבקרה ביולוגית ומעבדתו של פרופ' מנחם סגל מהמחלקה לנויורוביולוגיה – וכך נולד מחקר בין-תחומי אשר נע מרמת התהליכים המולקולריים בתא עד לרמת מערכת העצבים כולה. המחקר, שהתפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Scientific Reports, מקשר בין הגן MTCH2 לבין תיפקודים קוגניטיביים, ועשוי להצביע על דרך חדשה במחקר ובטיפול במחלות עצבים ניווניות, ובראשן אלצהיימר.
הגן המקודד לחלבון MTCH2 – המכונה בחיבה מיץ' או מיץ'2 – מלווה את המעבדה של פרופ' גרוס כבר יותר מעשור. מיץ', שהתגלה במעבדה ב-2005, הוא חלבון הממוקם על גבי הקרום החיצוני של המיטוכונדריה, אותם איברונים המכונים "תחנות הכוח" של התא. מאז גילויו נקשר שמו של מיץ' לאורך השנים, בין היתר, במעורבות בתהליכים של מוות תאי, במחלות מטבוליות, ובאחרונה גם במחלות עצבים ניווניות. במחקר הנוכחי התגלה, כי ניטרול של הגן מתאי עצב במוח הקדמי של עכברים שיבש את יכולת התנועה של המיטוכונדריה ואת היכולת לאזן את רמות הסידן התוך-תאי.