מחקר שפורסם ב- Journal of the American College of Cardiology טוען כי המשך הטיפול בחוסמי ביתא בקרב חולים המאושפזים בעקבות כשל לבבי מביא לתוצאות טובות יותר וזאת בהשוואה לחולים אשר לא טופלו בחוסמי ביתא ולחולים אשר הטיפול בהם הופסק.
על פי מחברי המחקר, הממצאים מציעים כי ההפסקה הרוטינית של הטיפול בחוסמי ביתא המתבצעת בעת האשפוז הינה לא נחוצה ואף לא מומלצת.
החוקרים בדקו את ההשפעה של המשך או הפסקת הטיפול בחוסמי ביתא בקרב 5,791 חולים שאושפזו עקב כשל לבבי סיסטולי.
56.9% מהחולים טופלו בחוסמי ביטתא טרם אישפוזם והטיפול בהם נמשך במהלך האישפוז, 26.6% החלו את הטיפול בחוסמי ביתא בבית החולים, ב- 3.3% מהחולים הטיפול הופסק בעת האישפוז ו- 12.8% לא טופלו כלל.
החוקרים מצאו כי הגורם המשפיע ביותר על שרידות החולים ב-60-90 הימים לאחר האישפוז היה המשך או תחילת טיפול בחוסמי ביתא במהלך האישפוז.
המשך הטיפול נמצא כקשור בהפחתה משמעותית של הסיכון לתמותה לאחר השיחרור מבית החולים או לאישפוז נוסף. מנגד הפסקת הטיפול בעת האישפוז נמצאה כקשורה בסיכון מוגבר פי 2.3 לתמותה.
החוקרים סיכמו ואמרו כי ממצאי המחקר מעידים כי אין להפסיק בעת האישפוז את הטיפול בחוסמי ביתא בחולים הנוטלים אותם. בנוסף, יש להתחיל טיפול בתרופות אלו בחולים אשר לא נוטלים אותן, טרם השיחרור מבית החולים.
הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס מערכת PharmaLine
