מחקר קנדי שהתפרסם בגיליון אוגוסט של המגזין Pediatrics מצא כי 20 נשים צעירות עם היסטוריה של anorexia nervosa בגיל ההתבגרות, הציגו שינויים מבניים מוחיים וירידה ביכולת הקוגניטיבית.
החוקרים בדקו 66 נשים צעירות בגיל ממוצע של 21.3 שנים אשר טופלו עבורanorexia nervosa בגיל ההתבגרות. קבוצת המחקר הושוותה עם קבוצת ביקורת בת 42 נשים בגיל דומה.
עבור קבוצת המחקר, פרק הזמן שחלף מהטיפול הראשוני לבדיקת המעקב היה 6.5 שנים, כל הנחקרות עברו בדיקה קלינית, בדיקת MRI והערכה קוגניטיבית. המידע שהתקבל הוערך ראשית תוך השוואה להחלמה (שהוגדרה כמשקל גוף המהווה לפחות % 85 ממשקל הגוף האידיאלי) ושנית תוך השוואה למצב הוסת.
החוקרים מצאו כי נשים עם היסטוריה של אנורקסיה אשר משקל גופן נותר נמוך, הציגו חדרים לאטרלים גדולים יותר וזאת בהשוואה לקבוצת הביקורת.
החוקרים דיווחו כי בדיקה בת 24 שעות של שתן נקי מקורטיזול נמצאה כקשורה בקשר חיובי לנפח הקרניים הטמפורליות של החדרים הלאטרלים וכקשורה בקשר שלילי עם נפחו של ההיפוקמפוס.
על פי החוקרים, נשים בעלות וסת לא סדירה או ללא וסת, הציגו ירידה קוגניטיבית תוך כדי בדיקה של טווח אתרים רחב.
הניתוח הנפחי של מבנה המוח תמך באפשרות להפיכות באבנורמליות מוחיות לאחר עליה במשקל ותיקון ההיפרקורטיזולמיה, בנוסף, תפקוד קוגניטיבי ומבנה המוח נקשרו בצורה הפיכה עם משתני המחקר, מצב הוסת ורמות הקורטיזול בהתאמה.
החוקרים סיכמו ואמרו כי על מחקרים עתידיים שיערכו על אנורקסיה בגיל ההתבגרות להתמקד בקשר שבין הורמוני המין והמערכת הנוירוטרנסמיטורית, בנוסף עליהם להתמקד בתפקידו של האסטרוגן כגורם העשוי להשפיע על תפקודים קוגניטיביים ב- anorexia nervosa.
מקור הידיעה – Pediatrics 2008
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine