חוקר מאוניברסיטת תל אביב בנה מוח אנושי על שבב
והראה כיצד כלי הדם “מתקשרים” עם הנוירונים שלנו
פריצת הדרך המחקרית תאפשר פיתוח יעיל יותר של תרופות לבני אדם,בדגש על מחלות נוירודגנרטיביות כמו פרקינסון ואלצהיימר
תוצאות המחקר החדש התפרסם אמש (ב') בכתב העת Nature Biotechnology
ד”ר בן מאיר מעוז מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית ובית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם מכון וויס, אוניברסיטת הרווארד ומכון KTH השבדי, יצר מודל המחקה את מעבר הנוזלים מהדם למוח האנושי באמצעות “איבר-על-שבב” (Organ-on-a-Chip). תוצאות המחקר פורץ הדרך מתפרסמות אמש (ב', 20.8.18) בכתב העת Nature Biotechnology.
המוח האנושי מורכב ממאה מיליארד נוירונים, השולטים בכל מחשבה ופעולה שלנו, והוא האיבר המורכב והעדין ביותר בגוף האדם. מכיוון שכך, המוח זקוק להגנה מיוחדת מפני רעלנים. כלי הדם המספקים למוח חמצן וחומרים מזינים סלקטיביים מאוד לגבי החומרים שיכולים לעבור מהדם למוח ולהפך, ולכן הם נקראים מחסום הדם-מוח (Brain-blood barrier). מעבר להיותו מחסום פיזי, המחסום מווסת באופן פעיל את תפקודי המוח, אלא שעד היום לא היה ברור כיצד הוויסות הזה נעשה בפועל.
“ידוע שיש קשר בין כלי הדם של המוח לפעילות המוחית עצמה”, מסביר ד”ר מעוז. “על העיקרון הזה, למשל, פועלים מכשירי MRI: כשאנחנו מאמצים אזור מסוים של המוח, כלי הדם מזרימים יותר דם לאזור – והמכשיר מודד את הפעילות המוגברת. עם זאת, קשה מאוד להבין את האינטראקציה בין כלי הדם לתאי העצב ברמה התאית. מטבע הדברים לא ניתן לעבוד עם מוח אנושי חי, ואילו תאים בתרביות אינם משקפים את הקישוריות הזאת. הקישוריות בין התאים משפיעה מאוד על תכונותיהם. תאי עצב שגדלים בצלחת פטרי שונים בתכונותיהם מתאי עצב שמחוברים לתאי כלי הדם”.
ההודעה הועברה ע”י אוניברסיטת תל אביב
