אצל יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, הסיבה לתפוסה של 140% במיון היא העובדה שאנחנו חיים יותר מדי. אצל ישראל כץ, שר התחבורה, העומס ברכבות שכאילו נלקח ממחזה סוריאליסטי נוצר רק מפני שכולם מעזים לנסוע בשעות שבין 7:00 ל־9:00 בבוקר. שניהם מכהנים כשרי הבריאות והתחבורה תקופות נדירות באורכן: ליצמן כיהן במצטבר שמונה שנים, וכץ עשר. מעל שניהם מכהן ראש ממשלה אחד ויחיד, שהוא גם שר הבריאות, ומקפיד לראות מחלפים ולא פקקים ומערכת בריאות יעילה ולא מורעבת. פסאדה שלטונית.
שתי הפצצות המתקתקות האלו, בריאות ותחבורה, מתפוצצות עכשיו, אבל את מנגנון ההפעלה שלהן יכלה השלישייה הזו לנטרל עוד בתחילת הקדנציה, כשעוד לא עמד לרשותה התירוץ הנקרא “היעדר משילות”. נתניהו, כץ וליצמן הם שליטי־העל של העשור האחרון בתחומי התחבורה והבריאות, תחומים שלא נוסעים לשום מקום.
מאת גולן פרידנפלד
