לפי הממצאים שפורסמו ב-MMWR, באזורים כפריים היו שיעורים גבוהים יותר של מקרי מוות אותם ניתן למנוע, בהשוואה לאזורים עירוניים. זאת עבור חמשת גורמי המוות המובילים, במשך 8 שנים .
על סמך נתוני תמותה לאומיים, החוקרים חישבו את אחוז מקרי המוות הניתנים למניעה ברחבי ארה”ב משנת 2010 ועד 2017. להלן עיקרי הממצאים:
- הפער בשיעור מקרי המוות הניתנים למניעה, בין הקהילה הכפרית והעירונית ביותר, התרחב עקב מחלות לב, סרטן ומחלות בדרכי הנשימה התחתונות. בשנת 2017, 22% ממקרי התמותה מסרטן באזורים כפריים לעומת 3% במחוזות עירוניים, הוגדרו כניתנים למניעה. עבור מחלות לב, השיעורים עמדו על 45% לעומת 28%, ועבור מחלות נשימה, 57% לעומת 13%.
- הפער הצטמצם כאשר שוקללו מקרי מוות כתוצאה מפגיעה לא מכוונת, אך הנ”ל נבע מגידול באזורים העירוניים.
- הפער בגין מקרי מוות משבץ מוחי נשאר יציב: 38% ממקרי המוות משבץ מוחי באזורים כפריים מול 27% באזורים עירוניים.
