מחקרים עדכניים מראים כי התעלמות מגורמי סיכון ספציפיים למין, למחלות לב, הביאה לכך שנשים נמצאו בסיכון גבוה יותר למות מאי ספיקת לב בהשוואה לגברים.
הכותבים קוראים לשירותי הבריאות לשקול את ההבדלים הביולוגיים בין גברים לנשים בעת טיפול במחלות לב.
המחברים מסכמים את תוצאותיהם של למעלה מ- 18 מחקרים עיקריים שבדקו את הגורמים הסיבתיים למחלות לב בכל מין.
הממצא המוחץ היה שנשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לקבל טיפול לא נכון מכיוון שאנשי מקצוע בתחום שירותי הבריאות אינם מצליחים לאתר סימפטומים או גורמי סיכון הייחודיים לנשים.
נתונים עולמיים מראים כי השמנת יתר אצל נשים נמצאת במגמת עלייה, וכפי שמסבירה הסקירה, נשים אוגרות שומן באופן שונה מגברים. כידוע אגירת שומן מהווה סיכון לסוכרת סוג 2 ומחלות לב.
ההורמון אסטרוגן פועל כדי להפריע לתסמונת המטבולית על ידי מניעת היווצרות רקמת חיבור בלב. הדבר גם מסייע לשמור על לחץ דם יציב. אולם הירידה באסטרוגן המתרחשת במהלך גיל המעבר עשויה להגביר את הסיכון להתקשחות העורקים ולמחלות שלאחר מכן.
הנתון מסייע להסביר מדוע יתר לחץ דם נפוץ יותר בקרב נשים מעל גיל 60 בעוד שאצל גברים, יתר לחץ דם שכיח יותר לפני גיל 60.
החוקרים מסבירים כי אצל נשים ההשפעות של גורמי סיכון כמו עישון, השמנת יתר ולחץ דם גבוה עולות לאחר גיל המעבר ויש לקחת זאת בחשבון.