הוצאת התרופות ללא מרשם מבתי המרקחת אל המדפים היתה אמורה לחולל מהפכה צרכנית שתוזיל את התרופות ותגדיל את זמינותן.
בפועל, רגולציה קשוחה ולקוחות שמרנים הביאו לכך שהתרופות ממשיכות להימכר בעיקר בבתי המרקחת וברשתות הפארם.
המרוויחה הגדולה היא דווקא סופר-פארם, שבתחילה התנגדה לכל המהלך.
זו היתה אמורה להיות מהפכה שתשנה את כללי המשחק בשוק התרופות בישראל:
לפני שלוש שנים וחצי הושקה הרפורמה המבטיחה ובה החלו להימכר חלק מהתרופות ללא מרשם מחוץ לבתי המרקחת – על המדפים של רשתות הפארם, רשתות השיווק וחנויות הנוחות. המטרה של הרפורמה, שהוביל וקידם משרד האוצר, היתה ברורה:
להגדיל את התחרות בשוק התרופות ללא מרשם.
כמעט כולם היו אמורים להרוויח: הצרכנים שיקבלו תרופות זמינות וזולות יותר, חברות התרופות שיגדילו את נתחי השוק שלהן ורשתות השיווק שימשכו אליהן לקוחות נוספים.
אלא שמשהו השתבש בדרך: נכון להיום, תרופות ללא מרשם ממשיכות להימכר בעיקר מאחורי דלפק הרוקח.
מי שמחפש אותן על המדף, ימצא אותן בעיקר ברשתות הפארם (סופרפארם וניו פארם) ובאחוז קטן מחנויות הנוחות בתחנות הדלק.
רשתות השיווק, שהיו אמורות להיות מחוללות השינוי, משכו ידיהן מהמהלך: לפני שבועיים הודיעה שופרסל כי תפסיק את מכירת התרופות ללא מרשם בסניפיה בתוך ארבעה חודשים, וגם ברבוע הכחול מצטמצם והולך מספר הסניפים בהם נמכרות התרופות ומגיע לעשרות בודדות.
הנתון שמוכיח מעל כל צל של ספק שמטרת העל של הרפורמה נכשלה הוא שמרבית התרופות על המדף (GSL – General List Sale) פשוט יקרות יותר מאותן תרופות בדיוק שנמכרות מאחורי דלפק הרוקח (OTC – Over the Counter):
לפי בדיקת TheMarker מ-2007, מחירי תרופות ללא מרשם לחום ולכאבים שנמכרות על המדף גבוהים בממוצע ב-47% ממחירן מאחורי דלפק הרוקח, וב-70% ממחירן בבית המרקחת של קופת החולים.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
