מגיפת הקורונה COVID-19 נגרמת מנגיף שלא היה מוכר לנו לפני כן. הנגיף החדש הוא בן משפחה של נגיף הסארס שגרם למגיפה בשנת 2003 ונגיף ה-MERS שגרם למגיפה בתחילת העשור הקודם. הנגיף גם בן משפחה של מספר נגיפים הגורמים לצננת או דלקת ריאות קלה. בחודשים האחרונים פורסמו מחקרים רבים על אופן התרבות הנגיף והפצתו באוכלוסיה, אולם עדיין רב הנסתר על הגלוי. עדיין לא ברור לחלוטין היכן בגוף הנגיף מתרבה, כמה זמן הוא מתרבה – בייחוד אצל חולים קלים עם מעט או ללא תסמינים – ומתי הגוף מתחיל לפתח נוגדנים נגד הנגיף.
מחקר בגרמניה עקב אחר תשעה חולים קלים מיום הופעת התסמינים למשך 28 ימים. התסמינים של החולים הקלים כללו חום, אובדן חוש ריח וטעם, שיעול ושלשול. החוקרים ערכו בדיקות PCR יומיות על משטח מהאף/לוע, דגימות ליחה (שמייצגות הדבקה של תאי הריאה), צואה, דם ושתן. החוקרים מצאו שהדם והשתן נקיים מנגיף – מה שמצביע על כך שהנגיף – לפחות במקרים קלים – אינו חודר לזרם הדם. החומר הגנטי של הנגיף נמצא במשטח האף, בדגימות הליחה ובצואה. החוקרים גם חיפשו בדגימות נגיפי קורונה אחרים, נגיפי שפעת ונגיפים נוספים) ולא מצאו הדבקה משותפת – כלומר כל החולים היו באמת חולי COVID-19 בלבד.
מאת ד"ר גל חיימוביץ'