רק לפני כמה חודשים נדבקו בני אדם ראשונים בנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2. הנגיף מצא אוכלוסייה שלמה של אנשים פגיעים, שנדבקו בו בקלות והעבירו אותו הלאה. מאז הוא התפשט כמעט לכל העולם, הדביק מיליונים במחלת COVID-19 וקטל כמעט רבע מיליון בני אדם.
כדי לנסות לעכב את התפשטות הנגיף, להציל חיים ולמנוע ממערכת הבריאות לקרוס תחת נטל החולים, מדינות שונות נקטו צעדים מגבילים לצמצום ההדבקות: עידוד שמירה על היגיינה, שמירה על ריחוק פיזי, סגירת בתי ספר וגנים, עבודה מהבית ואפילו הסגר.
צעדים כאלו קשים, נפשית וכלכלית, ואי אפשר להתמיד בהם בלי סוף. לכן מדינות שהצליחו להפחית מאוד את קצב ההדבקה בנגיף מצמצמות לאיטן את ההגבלות. חלקן עושות זאת בחוכמה, בצעדים קטנים ועם מספיק זמן לעקוב אחר השפעתם. אחרות עושות זאת בפזיזות וכנראה מקוות לטוב. גם אלו וגם אלו יודעות שהנגיף עלול לחזור, להתפשט ולהרוג בכל רגע – או כי הוא נמצא עדיין בשטחן או כי יגיע מבחוץ. לכן הדרך הבטוחה ביותר לעצור את הנגיף היא חיסון, שיגן על מי שמקבלים אותו.
מאת נעם לויתן
