אנו יודעים איך מגפת הקורונה COVID-19 החלה: עטלפים שחיים בקרבת העיר ווהאן בסין הם נשאים של כמה וכמה זנים של נגיפי קורונה. בסתיו אשתקד אחד מזני הנגיף, שהיה סתגלן דיו כדי לעבור בין מינים, עבר מהפונדקאי או הפונדקאים שלו ומצא את דרכו לאדם כלשהו. משם הוא התפשט הלאה.
מה שלא ברור עדיין לאיש זה איך המגפה תסתיים. נגיף הקורונה הזה מפגין שילוב חסר תקדים של יכולת הפצה, מגוון תסמינים רחב הנע בין שום דבר ועד מוות, ושיבושים רחבי היקף בעולם כולו. הפגיעות הרבה של האוכלוסייה לנגיף הובילה לגדילה מעריכית במספר הנדבקים. “זהו מצב ייחודי החדש לנו לחלוטין” אומרת שרה קובי (Cobey), אפידמיולוגית וביולוגית אבולוציונית מאוניברסיטת שיקגו.
אבל מגפות העבר מספקות רמזים למה שעתיד לבוא. אף שאין דוגמה היסטורית אחת מושלמת, האנושות חוותה כמה וכמה מגפות גדולות במאה השנים האחרונות, ובסופו של דבר הן חדלו לטלטל את החברה. הדרכים ששימשו לבלימתן מספקות תובנות לעולם השואף לחזור לחיים בריאים ולשגרה פחות או יותר נורמלית. שלושה מאירועי העבר הללו, לטענת קובי ומומחים נוספים, מעידים שהשלב הבא תלוי הן באבולוציה של הנגיף, והן בתגובת האנושות אליו, מבחינה ביולוגית וחברתית גם יחד.
מאת לידיה דנוורת’
