התיאור הקליני המוקדם ביותר שבו מתוארת באופן ברור מחלת החצבת נמצא בכתביו של הפילוסוף והרופא הפרסי אבו בכר מוחמד אבן זכריא אל־ראזי (الرازي, al-Rāzī), במאה העשירית לספירה. עם זאת, קשה להסיק מכך שמחלת החצבת לא הייתה קיימת לפני כן. התסמינים הנפוצים של חצבת כוללים חום, שיעול ופריחה אדומה על העור, ואף אחד מהם אינו ייחודי למחלה זו. בהחלט ייתכן שרופאים קדומים יותר פשוט לא הבחינו בין חצבת למחלות בעלות תסמינים דומים.
כדי להעריך מתי הופיעה לראשונה החצבת, יש לבדוק את הרצף הגנטי שלה. מחלת החצבת נגרמת מנגיף, שהחומר הגנטי שלו שמור במולקולת RNA. נגיף החצבת דומה מאוד לנגיף דבר הבקר (rinderpest, או RPV), שבעבר גרם למחלה קשה בבבקר, עד שמבצעי חיסון נרחבים הצליחו להכחיד אותו. ההשערה המקובלת היא שנגיף החצבת התפתח מנגיף דומה ל-RPV, שהדביק בקר, ועבר מפרות לבני אדם.
במחקר חדש, חוקרים מאירופה ומארצות הברית השוו בין הרצפים הגנטיים של שני הנגיפים, כדי לקבוע מתי התפצלו זה מזה, כלומר מתי הנגיף שיהפוך לנגיף החצבת החל להשתנות ולהתרחק מנגיף דבר הבקר. נתון זה ייתן לנו גם הערכה לזמן המוקדם ביותר בו יכולה הייתה להופיע מחלת החצבת. כך הגיעו למסקנה שהחצבת עשויה הייתה להופיע כבר לפני 2,500 שנה – סמוך לזמן בו הוקמו הערים הראשונות.
מאת ד"ר יונת אשחר