מאמר שפורסם לאחרונה ניסה לבחון מיהם החולים המצויים בעדיפות הראשונה לקבלת טיפול פרופילקטי קרדיווסקולארי והאם ישנה חשיבות לריבוד החולים לכאלו שחוו אירוע קרדיווסקולארי בעבר.
מחברי המאמר הדגישו כי פרוטוקול המניעה הקרדיווסקולארית השתנה, בעבר היתה נהוגה התמקדות בחולים שהציגו סיכון גבוה וכיום נהוג להעריך את הסיכון הקרדיווסקולארי הכללי של החולה.
הקווים המנחים הקיימים כיום מסווגים כל חולה אשר סבל בעבר מאירוע קרדיווסקולארי כמצוי בסיכון גבוה וזאת למרות שישנן ראיות מעטות בלבד התומכות בגישה זו.
מאמר שפורסם לאחרונה תומך בגישה זו אך מדגיש כי בתוך קבוצת החולים הזו ישנה הדרגתיות של רמת הסיכון.
על פי מחקר זה, הקבוצה המסווגת כמצויה בסיכון הנמוך ביותר בקרב קבוצת המניעה השניונית מציגה סיכון דומה לסיכון אותו מציגה הקבוצה המסווגת כמצויה בסיכון הגבוה ביותר בקרב הקבוצה אשר עדיין לא חוותה אירוע. לכן, בהקשר למניעה שניונית, יתרונות הטיפול עולים על הסיכונים. יתר על כן, הטיפול בקבוצה זו מראה יחס עלות-תועלת חיובי אפילו במדינות מפותחות.
מחברי המאמר סיכמו ואמרו כי עד שיפותח אלגוריתם אמין לריבוד רמות הסיכון הדורשות מניעה שניונית, יש לנקוט בטיפול מקיף ואגרסיבי עבור חולים במחלות קרדיווסקולאריות.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine