במסגרת מחקר שלב I שפורסם החודש ב-JCO טופלו 49 חולים עם גרורות לא נתיחות בכבד ממקור קרצינומה של המעי הגס בעירוי לעורק הכבד של floxuridine ו- dexamethasone בשילוב כימותרפיה סיסטמית שכללה Oxaliplatin ו-Irinotecan. נמצא כי הטיפול הביא להמרה לאפשרות לכריתה ניתוחית בשיעור של 47%, עם תגובה מלאה או חלקית לטיפול בשיעור של 92%.
מטרה:
לקבוע את ההמרה לאפשרות לכריתה ניתוחית בחולים עם גרורות לא נתיחות בכבד ממקור קרצינומה של המעי הגס אשר טופלו בעירוי לעורק הכבד בשילוב מתן סיסטמי של Oxaliplatin ו- Irinotecan.
שיטות:
49 חולים עם גרורות לא נתיחות בכבד (53% טופלו בעבר בכימותרפיה) נרשמו לפרוטוקול שלב I אשר כלל עירוי לעורק הכבד של floxuridine ו- dexamethasoneבשילוב כימותרפיה סיסטמית שכללה Oxaliplatin ו-Irinotecan.
נתונים:
ב-92% מתוך 49 חולים נצפתה תגובה מלאה (8%) או חלקית (84%), ו-23 (47%) מקרב 49 החולים יכלו לעבור כריתה ניתוחית בקבוצת החולים עם מחלה מפושטת – 73% עם יותר מ-5 נגעים בכבד, 98% עם מחלה דו-אונתית, 86% עם מעורבות של 6 סגמנטים. חציון ההישרדות מתחילת הטיפול בעירוי לעורק הכבד של חולים אשר לא טופלו בעבר בכימותרפיה וחולים שכן טופלו היה 50.8 ו-35 חודשים, בהתאמה. המשתנה הבסיסי היחיד אשר נמצא כקשור באופן מובהק לשיעור גבוה יותר של כריתה ניתוחית היה מגדר נשי. משתנים המשקפים מחלה אנטומית מפושטת, כמו מספר הנגעים או מספר כלי הדם המעורבים, לא נמצאו כקשורים באופן מובהק לסבירות לכריתה ניתוחית.
מסקנות:
השילוב של עירוי מקומי לעורק הכבד של floxuridine ו- dexamethasoneומתן סיסטמי של Oxaliplatin ו- Irinotecan מהווה משטר טיפול יעיל לטיפול בחולים עם גרורות לא נתיחות בכבד ממקור קרצינומה של המעי הגס; טיפול זה הוביל להמרה לאפשרות לכריתה ניתוחית בשיעור של 47% (57% בחולים שלא טופלו בעבר בכימותרפיה). על מחקרים אקראיים עתידיים להשוות בין עירוי לעורק הכבד בשילוב כימותרפיה סיסטמית לטיפול סיסטמי בלבד על מנת להעריך את הערך המוסף של עירוי לעורק הכבד בהמרה של חולים עם גרורות בכבד לנתיחים.
הידיעה הועברה באדיבות מערכת רשת רפואה
