בהשוואה לחולות המציגות סרטן שד ממקור גנטי ספורדי, חולות המציגות סרטן הקשור במוטציות ב- BRCA2 מראות רגישות גבוהה יותר לטיפול קו ראשון סטנדרטי של כימותרפיה. כך דיווחו לאחרונה חוקרים מהולנד ב- Journal of Clinical Oncology.
מחקרים קודמים הציעו כי תאי סרטן שד ללא החלבונים הפונקציונלים BRCA1 או BRCA2 מציגים רגישות רבה יותר לטיפולים כימותרפיים מסוימים. על מנת לנסות ולבחון האם יש לממצאים אלו השלכה קלינית, ערכו החוקרים מחקר רטרוספקטיבי שכלל 93 חולות עם סרטן שד הקשור ב- BRCA1 ו- 28 חולות עם סרטן שד הקשור ב- BRCA2. כל החולות טופלו בכימותרפיה המיועדת למחלה גרורתית לפני ינואר 2007. משטרי הכימותרפיה הנפוצים ביותר בשימוש היו מבוססי anthracycline, cyclophosphamide, methotrexate ו- fluorouracil.
החולות בקבוצת ה- BRCA2 הציגו זמן שרידות חציוני ללא תחלואה של 11.4 חודשים, זמן ארוך משמעותית מפרק הזמן של 6.7 חודשים שנראה בקבוצת הסרטן הספורדי. החולות בקבוצת ה- BRCA1 הציגו זמן שרידות חציוני מעט ארוך יותר 7.6 חודשים אך ממצא זה לא השיג מובהקות סטטיסטית.
זמן השרידות החציוני הכללי היה דומה בין כל הקבוצות: 19.3 בקרב קבוצת ה- BRCA-2, 13.6 בקרב קבוצת הסרטן הספורדי ו- 15 חודשים בקרב קבוצת ה- 1BRCA-.
החוקרים הוסיפו כי צפו בעליה משמעותית ברגישות לטיפול הכימותרפי כטיפול קו ראשון בקרב הקבוצה שהציגה נשאות למוטציות ב- BRCA2 וסרטן שד גרורתי וזאת בהשוואה לקבוצה שהציגה סרטן ממקור גנטי ספורדי.
בנוגע לחולות שהציגו נשאות למוטציות ב- BRCA1, נצפתה מגמה לתגובה טובה וליתרונות קליניים, כמו לזמן ארוך יותר של שרידות ללא תחלואה.
מקור הידיעה >>
J Clin Oncol 2009;27.
הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס מערכת PharmaLine
