אנא סובבו את הטלפון שלכם.
במחקר זה בוצעה השואה של מדידת לחץ תוך עיני אחרי השתלת קרנית במספר שיטות: טונומטריית גולדמן, מכשיר טונופן, והשיטה החדשה של טונומטרייה דרך העפעף. במחקר השתתפו 43 חולים שעברו השתלת קרנית בהם נמדד לחץ תוך-עיני בשלוש השיטות.
מסקנת החוקרים הייתה כי עדיין לא ברור האם הטונומטרייה החדשה דרך העפעף מדוייקת פחות או יותר משתי השיטות האחרות המבוצעות דרך הקרנית.
מטרה:
מטרת מחקר זה הייתה להשוות מדידת לחץ תןך-עיני בעיניים אחרי השתלת קרנית (penetrating keratoplasty) בטונומטריית גולדמן (Goldmann tonometry), במכשיר טונופן (Tonopen XL), ובשיטה החדשה של טונומטרייה דרך העפעף (Transpalpebral tonometer (TGDc-01).
שיטות:
לחץ תוך-עיני נמדד בעיניים אחרי השתלת קרנית באמצעות טונומטריית גולדמן, טונופן, וטונומטרייה דרך העפעף. בנוסף בוצעה מדידה של עובי מרכז הקרנית (Central corneal thickness) בכל העיניים שנכללו במחקר.
תוצאות:
במחקר נכללו 45 עיניים של 43 חולים. הבדל הממוצע של לחץ תוך עיני (+/- סטיית תקן) היה -0.42 (+/- 5.83) מ"מ כספית בין טונומטריית גולדמן לבין מכשיר טונופן, ו-3.20 (+/- 7.55( מ"מ כספית בין טונומטריית גולדמן לבין טונומטרייה דרך העפעף. מקדם ההתאמה (correlation coefficient) היה 0.84 בין טונומטריית גולדמן לבין מכשיר הטונופן (P<0.001), ו-0.71 בין טונומטריית גולדמן לבין טונומטרייה דרך העפעף (P<0.001). ניתוח שונות כללי (Overall 2-way analysis of variance) הראה כי אין הבדל משמעותי בין שלוש השיטות.
מסקנות:
בעיניים אחרי השתלת קרנית נמצאה התאמה טובה יותר בין טונומטריית גולדמן לבין מכשיר הטונופן. מכשיר טונומטרייה דרך העפעף הראה רישומים נמוכים יותר של לחץ תוך-עיני בהשוואה לשני המכשירים האחרים. עדיין לא ברור האם מכשיר חדש זה אינו מדוייק, או שלחילופין אולי העובדה כי בזמן המדידה אינו בא במגע ישיר עם שתל הקרנית אלא מודד את הלחץ דרך העפעף מאפשרת קריאה מדוייקת יותר של הלחץ התוך-עיני בהשוואה לשתי השיטות האחרות בהן המדידה מבוצעת דרך הקרנית.
הידיעה באדיבות רשת רפואה
