המידע הקיים היום בספרות מצביע על נתונים סותרים ביחס לשאלה האם השימוש ב- PPI מבטל את הפעילות של תכשירים כמו קלופידוגרל (clopidogrel) או פראסוגרל( prasugrel).
המחקר שפורסם בכתב העת Lancet בא לבחון את הקשר בין השימוש ב- PPI, מידת פעילות הטסיות והאפקט הקליני בחולים שטופלו בקלופידוגרל או פראסוגרל.
הנתונים למחקר נלקחו מתוך שני ניסויים קליניים ה- PRINCIPLE-TIM 44 שבחן את העיכוב של אגרגצית הטסיות אחרי 6 שעות. והניסוי השני TRITON-TIMI38 שבו ה- primary end point היה מות מאירוע קרדיווסקולארי, MI או שבץ. בשני המחקרים השימוש ב- PPI היה בהתאם להחלטת הרופא.
בניסוי ה- PRINCIPLE-TIM 44, 201 חולים שעברו צינתור, 102 קיבלו פראסוגרל, ו-99 קיבלו קלופידוגרל. בחולים שקיבלו PPI עכוב אגרגצית הטסיות הייתה קטנה יותר בהשוואה לחולים שלא קיבלו PPI בקבות הקלופידוגרל, בעוד שבקבוצת הפראסוגרל ההבדלים היו קטנים יותר.
בניסו ה- TRITON-TIMI38, 13608 חולים עם סינדרום קורונארי אקוטי השתתפו במחקר. 6813 קיבלו פראסוגרל, ו- 6795 קיבלו קלופידוגרל. בניסוי זה 33% מהמשתתפים היו על PPI.
הממצאים הנוכחיים אינם תומכים בצורך של מניעת שימוש בו זמני של PPI בחולים הזקוקים לתרופה בזמן הטיפול בקלופידוגרל או בפראסוגרל.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine