אנא סובבו את הטלפון שלכם.
מחקרי תצפית מדווחים בעקביות על הקשר שבין זיהומים בנגיף האינפלואנזה ובין סיכון מוגבר ל- MI ואף על קשר חלש יותר עם תמותה קרדיווסקולרית. הראיות הנוגעות לאפקט המגן של חיסון נגד שפעת אינן חד משמעיות.
עבודות תאורתיות ותצפיות מוקדמות תומכות בטענה כי ישנה עליה בסיכון ל- MI במהלך זיהום באינפלואנזה. הסקירה הנוכחית ניסתה לקבוע האם הראיות המפורסמות בספרות תומכות בקשר שכזה, והאם חיסון נגד אינפלואנזה מסוגל להפחית את הסיכון להיארעות MI. מחברי המחקר סקרו את הספרות הקיימת בנוגע לחשיפה לאינפלואנזה, תחלואה דמוית אינפלואנזה וזיהומים חריפים בדרכי הנשימה או חיסון נגד הנגיף ביחס להיארעות של MI או תמותה קרדיווסקולרית.
הניתוח הסופי כלל 42 מחקרים שפורסמו בין השנים 1932-2008, מתוכם 17 מחקרים אקולוגיים, 15 מסוג מקרה ביקורת, 3 קוהורטים פרוספקטיביים, 2 מקרים ו-5 מחקרים שדיווחו על 2 מחקרים אקראיים.
באופן כללי, מחקרי התצפית תמכו בקשר בין אינפלואנזה וסיכון מוגבר ל- MI, תחלואה דמוית אינפלואנזה וזיהומים חריפים במערכת הנשימה. הראיות היו חלשות יותר עבור תמותה קרדיווסקולרית. רק שני מחקרים אקראיים קטנים (959 משתתפים) בחנו את השפעת החיסון על ההשלכות הקרדיווסקולריות בקרב חולים המצויים בסיכון גבוה. לאחר מטא-אנליזה נמצא אפקט מגן אך התוצאות לא היו מובהקות מבחינה סטטיסטית.
החוקרים סיכמו ואמרו כי ישנו מידע עקבי הקושר בין נגיף האינפלואנזה ובין סיכון מוגבר ל- MI ואף הציעו כי חולים המצויים בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר יקבלו חיסון כנגד הנגיף.
הידיעה הועברה ע"י חנה מרכוס מערכת PharmaLine
