נטילה של סטטינים לצורך הורדת רמות ה- LDL או הכולסטרול ה”רע” הינה בעלת יעילות מוגבלת במניעת הסיכון להתקפי לב או למחלות קרדיווסקולאריות באם ישנן רמות נמוכות של HDL או כולסטרול “טוב”. כך מדווחים חוקרים מארה”ב.
מחברי המחקר בחנו את הקשר שבין HDL cholesterol ,HDL-C ובין הסיכון למחלות קרדיווסקולאריות בקרב אנשים הנוטלים סטטינים. בעוד שהטיפול בסטטינים אכן הפחית את הסיכון למחלות קרדיווסקולאריות, ההיארעות של אירועים קרדיווסקולאריים בקרב קבוצת המטופלים בסטטינים נותרה גבוהה.
החוקרים זיהו 20 מחקרים אקראיים מסוג מקרה ביקורת שבחנו סטטינים, המחקרים כללו משך מעקב של 543,210 שנות אדם וסה”כ 7,838 אירועים של MI. ניתוח הנתונים העלה קשר הפוך משמעותי בין HDL-C ובין הסיכון ל- MI.
לאחר תקנון לגורמים כגון טיפול ל- LDL cholesterol ,LDL-C וגיל, נמצא כי כל הפחתה של 10mg/dL ברמות ה- HDL-C קשורה ב- 7.6 ו- 7.8 אירועים של MI פר 1,000 שנות אדם בהתאמה עבור חולים הנוטלים סטטינים ועבור קבוצת הביקורת שלא נטלה סטטינים. זאת בעוד שהטיפול בסטטינים נמצא כמפחית את הסיכון ל- MI בחציון של 4.4 פר 1,000 שנות אדם.
בעוד שהטיפול בסטטינים מונע כ-4 מקרים של התקף לב עבור כל 1,000 שנות אדם, הממצאים החדשים מדגימים כי עליה של 10 נקודות ברמות ה- HDL-C עשויות למנוע 8 התקפי לב נוספים פר 1,000 שנות אדם. הממצא מצביע על כך שאף אם אדם מטופל בסטטינים, אם רמות ה- HDL-C שלו נמוכות, הוא עשוי להזדקק לטיפול נוסף על מנת להפחית במידה משמעותית את הסיכון בו הוא מצוי.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
