מחקר שפורסם בצורה מקוונת ב- Annals of Internal Medicine מצא כי המשך הטיפול במינונים נמוכים של אספירין בחולים הסובלים מכיב פפטי מדמם עשוי להגביר את הסיכון להיארעות דימומים חוזרים אך גם להפחית פוטנציאלית את שיעורי התמותה.
מחברי המחקר ניסו להעריך האם המשך הטיפול באספירין ובמעכבי משאבות פרוטונים לאחר אנדוסקופיה לטיפול בכיב מדמם אינו נחות יותר ביחס להפסקת הטיפול באספירין, במונחים של דימום כיבי חוזר במבוגרים הסובלים ממחלות קרדיווסקולאריות או צרברווסקולאריות.
המחקר האקראי כלל 156 מטופלים באספירין עם כיב פפטי מדמם. 78 חולים טופלו ב- 80 מ”ג ליום של אספירין ו- 78 קיבלו פלסבו מייד לאחר טיפול אנדוסקופי, למשך 8 שבועות. כל החולים טופלו באינפוזיה בת 72 שעות של pantoprazole ולאחריה pantoprazole פומי. כל משתתפי המחקר השלימו את תקופת המעקב.
מטרת המחקר העיקרית הייתה היארעות של דימום כיבי חוזר בתוך 30 ימים שאושר על ידי בדיקה אנדוסקופית. מטרת המחקר המשנית הייתה תמותה מכל הסיבות ומסיבה ספציפית בתוך 8 שבועות.
המחקר העלה את הממצאים הבאים:
• דימום כיבי חוזר בתוך 30 ימים נצפה בקרב 10.3% בקבוצת המטופלים באספירין ובקרב 5.4% בקבוצת המטופלים בפלסבו.
• חולים שנטלו אספירין הציגו שיעורי תמותה נמוכים יותר מכל הסיבות וזאת ביחס לחולים שנטלו פלסבו (1.3% למול 12.9%).
• חולים שטופלו באספירין הציגו שיעורי תמותה נמוכים יותר עקב סיבוכים קרדיווסקולאריים, צרברווסקולאריים או גסטרואינטסטינאליים וזאת ביחס לחולים בקבוצת הפלסבו (1.3% למול 10.3%).
החוקרים הדגישו כי למחקר ישנן המגבלות הבאות::
• מדגם קטן יחסית.
• רק מינונים נמוכים של אספירין נבדקו (80 מ”ג/יום).
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine