גיליון דצמבר של ה- Eyes on Evidence מאת ה- NHS מציג מאמר תגובה הנוגע לראיות החדשות הנוגעות לניהול הסיכון הקרדיווסקולארי בקרב חולי סוכרת. הראיות המופיעות במאמר נלקחו מהמחקרים הבאים:
1. סקירה סיסטמטית ומטא-אנליזה (Bulugahapitiya U et al, Diabetic Medicine 2009; 26(2):142-8) שבחנה האם חולי סוכרת שלא סבלו מעולם מ- MI מציגים סיכון ללקות ב- CHD הדומה לזה שמציגים אנשים ללא סוכרת אשר לקו בעבר ב- MI. ממצאי המחקר אינם תומכים בסברה הרווחת הטוענת כי סוכרת הינה אקוויוולנטית ל- CHD ולכן יש לתת טיפול לבבי מגן על סמך הסיכון האינדיבידואלי ולא על פי הגישה התומכת בכיסוי תרופתי כולל.
2. אנליזה מאת Berardis et al ,BMJ 2009;339:b4531 שהעריכה את היתרונות והחסרונות של הטיפול במינונים נמוכים של אספירין עבור חולי סוכרת ללא מחלה קרדיווסקולארית , המחקר מסכם ואומר כי עדיין לא ברור האם לאספירין ישנם יתרונות ברורים במניעה ראשונית של אירועים קרדיווסקולאריים משמעותיים בקרב חולי סוכרת.
מאמר התגובה מסכם ומוסר כי ישנם קווים מנחים המציעים כי יש לתת אספירין למרבית החולים בסוכרת מסוג 2. המלצות אלו מבוססות על אקסטרפולציה של ראיות הנובעות ממסגרת המניעה השניונית המבוססת על הסיכון הכלילי. קווים מנחים מסוימים אף מציעים כי על כל חולי הסוכרת מסוג 2 להשיג רמות כולסטרול ו- LDL של 4 ו- 2mmol/L וזאת בהתבסס על נתוני מנעה שניוניים. אף על פי כן, הסקירה שפורסמה ב- BMJ מציעה כי יתכן והמלצות אילו אינן נכונות עבור כל חולי הסוכרת מסוג 2.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
