מחקר שפורסם ב- American Journal of Cardiology טוען כי טיפול משולש עם ezetimibe, simvastatin ו- niacin בשחרור מושהה יעיל יותר מטיפול כפול ב- simvastatin ו- ezetimibe ,E/S עבור חולים המצויים בסיכון גבוה להיפרליפידמיה.
על מנת לחקור את היעילות והבטיחות לטווח ארוך של הטיפול המשולש, בחנו החוקרים 942 חולים עם היפרליפידמיה מסוג IIa/Iib למשך 64 שבועות במסגרתו של מחקר אקראי כפול סמיות.
החולים חולקו אקראית לאחת מתוך ארבעת זרועות המחקר: E/S (10/20 מ”ג) ו- niacin (עד 2 ג”ר) או E/S (10/20 מ”ג) ל- 64 שבועות או niacin (עד 2 ג”ר) ל- 24 שבועות ואז E/S (10/20 מ”ג) ו- niacin (2 ג”ר) או E/S (10/20 מ”ג) למשך 40 שבועות נוספים.
מטרת המחקר העיקרית הייתה בחינת תופעות הלוואי של הטיפול המשולש, כולל:תופעות לוואי המשפיעות על הכבד, השרירים, הפסקת הטיפול כתוצאה מהסמקה (flushing), כיס המרה, cholecystectomy, שינויים ברמות הגלוקוז בצום והופעה של סוכרת.
לאחר 64 שבועות דווחו הממצאים הבאים:
• תופעות של הסמקה הקשורות בטיפול בניאצין הובילו לשיעור גבוה של הפסקת הטיפול המשולש וזאת ביחס לטיפול הכפול.
• שיעור תופעות הלוואי הקשורות לכבד או לשרירים היה נמוך בקרב שתי הקבוצות (פחות מ- 1%).
• ארבעה חולים הציגו תופעות לוואי הקשורות בכיס המרה, חולה אחד מקבוצת הטיפול הכפול וחולה אחד מקבוצת הטיפול המשולש עברו cholecystectomy.
• שיעור ההופעה של מחלת הסוכרת היה 3.1% בקבוצת הטיפול הכפול ו- 4.9% בקבוצת הטיפול המשולש.
• רמות הגלוקוז בצום עלו במהלך 12 השבועות הראשונים של המחקר (3.2 מ”ג/ד”ל בקבוצת הטיפול הכפול ו- 7.7 מ”ג/ד”ל בקבוצת הטיפול המשולש) ופחתו בהדרגה עד שהגיעו לרמות שנצפו לפני הטיפול בשבוע ה- 64 בשתי הקבוצות.
• הטיפול המשולש שיפר משמעותית את רמות ה- HDL כולסטרול, הטריגליצרידים, non-HDL כולסטרול, LDL כולסטרול, apolipoprotein B ו – A-I ואת יחסי הליפופרוטאינים וזאת בהשוואה לטיפול הכפול.
הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס מערכת PharmaLine
