מחבריו של מחקר החתך האוסטרלי הנ”ל סיכמו כי הערכה מדויקת של מבנה העצם, ובמיוחד הנקבוביות המביאה לשארים של עצם קורטיקלית, עשויה לשפר את יכולת האיתור של אינדיבידואלים המצויים בסיכון גבוה או נמוך לסבול משברים, וכתוצאה מכך אף לסייע בתכנון אסטרטגיית הטיפול.
מחקרים קודמים באוסטיאופורוזיס התמקדו בשברים בחוליות ובאובדן עצם טרבקולרית. מחברי המחקר הנוכחי הדגישו לעומת זאת כי מרבית השברים המתרחשים בגיל מבוגר (מעל לגיל 65) ואשר אינם מתרחשים בחוליות עמוד השדרה – הינם תוצאה של אובדן גדול יותר של עצם קורטיקלית, ולא טרבקולרית.
תכנון המחקר הנוכחי כלל CT היקפי ברזולוציה גבוהה שבאמצעותו בוצע כימות והשוואה של אובדן העצם הטרבקולרית והקורטיקלית מאזורים מרוחקים של עצם הרדיוס בקרב נשים מבוגרות ומיקרוסקופ אלקטרוני סורק בעזרתו נמדדה נקבוביות העצם. כמו כן נמדדה צפיפות המינרלים בדגימות של עצם הירך שנערכו לאחר המוות. המדידות הללו סייעו לחשב את השינויים הקשורים בגיל של מסת העצם הכללית, הטרבקולרית, הקורטיקלית, העצם הטרבקולרית ממקור קורטיקלי והצפיפות הקורטיקלית והטרבקולרית.
מחברי המחקר סיכמו ומסרו כי הממצאים מצביעים על כך שגורמים המשפיעים על אובדן עצם קורטיקלית ועל ההגדלה הנלווית בנקבוביות העצם הינם בעלי השפעה משמעותית על ההפחתה בסיכון לשברים. מהמחקר עולה כי יש להשתמש בתרופות המכוונות לטיפול בעצם הקורטיקלית עבור אובדן עצם הקשור בגיל ומתרחש בשלבים מאוחרים של החיים.
הממצא כי מרבית השברים המתרחשים לאחר גיל 65 קשורים באובדן של עצם קורטיקלית ולא טרבקולרית, הינו בעל השלכות חשובות הן עבור האבחנה והן עבור הטיפול באוסטיאופורוזיס.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
