מה שהתחיל במסיבת עיתונאים נוצצת ומבטיחה עם תקציב של 175 מיליון שקל, הפך בחסות המכון הביולוגי לענן של חוסר ודאות • כמה כסף בפועל עלה לנו פרויקט החיסון הישראלי, למה נבחר למשימה גוף כל כך חשאי והאם יש לו עוד סיכוי? • יצאנו לחפש תשובות וחזרנו מתוסכלים.
אומרים שעוד אי אפשר להספיד את הקורונה, אבל נדמה שדבר אחד דווקא אפשר להתחיל להספיד: את בְּרִילייף, החיסון הישראלי לקורונה של המכון למחקר ביולוגי בנס ציונה. כעשרה חיסונים כבר מיוצרים ומוזרקים ברחבי העולם, עשרות חברות נמצאות בשלב השלישי של הניסוי, ואילו החיסון הישראלי עדיין מתקשה להתמודד עם השלב השני של הניסוי, שבו בודקים את יעילותו על קבוצה גדולה יחסית של נבדקים.
על השלב השלישי – שבו נדרשים כבר אלפי חולים – בכלל אין מה לדבר, נכון לעכשיו: לניסוי כזה אין שום ערך בסביבה מחוסנת עם רמת תחלואה נמוכה כל כך, ובכלל לך תשיג מתנדבים לא מחוסנים בישראל. למעשה, רוב הנסיינים של החיסון הישראלי, שבתחילת הדרך זכו לכתבות מפרגנות בתקשורת, כבר עברו לקבל את החיסון של פייזר, לאחר שהתברר שרבים מהם קיבלו מינון נמוך מדי ולא יעיל. על פי פרסומי המכון, מדינות רבות מאפריקה, אסיה ודרום אמריקה כבר ביקשו לערוך אצלן את השלב השלישי, ואף הציעו להשתתף בעלויות. השאלה היא כמה זמן הן יחכו ולמה להן, כששוק החיסונים העובדים הולך ומתמלא.
