הסקירה הסיסטמטית והמטא-אנליזה נערכה על מנת לבחון את הקשר שבין attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD) ופגיעה מוחית טראומטית בקרב ילדים בגילאים 4-18.
החוקרים ניתחו מידע העוסק בחומרת הפגיעה ובסטטוס ה- ADHD לפני ואחרי הפגיעה. מעקב נערך למשך שנה לאחר הפגיעה. נכללו בניתוח 24 מחקרים ו- 12,374 נבדקים.
הילדים שנפגעו סווגו על פי חומרת הפגיעה והושוו עם ילדים שלא עברו פגיעה ועם ילדים שעברו פגיעה שאינה פגיעה מוחית טראומטית.
נמצא כי ילדים שחוו פגיעה מוחית טראומטית חמורה, הדגימו סיכוי גבוה יותר לקבל אבחנה של ADHD, בהשוואה לשתי קבוצות הביקורת, ובכל נקודת זמן שנבדקה לאחר הפגיעה.
החוקרים מצאו כי 35.5% מהילדים שחוו פגיעה מוחית טראומטית אובחנו עם ADHD בשנה שלאחר הפגיעה.
