גילוי הקשר בין תחלואה בקורונה, הקסקדה הדלקתית והסיכון המוגבר לקרישי דם הובילה להיפותיזה, כי טיפול בנוגדי קרישה עשוי להוביל לתועלת קלינית.
במסגרת המחקר נבדקה היעילות של טיפול בהפארין בהשוואה לטיפול פרופילקטי נוגד קרישה בקרב חולי קורונה מאושפזים במצב קריטי או שאינו קריטי.
מבין כ-1200 החולים הקריטיים בשלושת המחקרים שנבדקו כ-590 חולקו אקראית לקבוצת הטיפול, וכ-616 לקבלת טיפול פרופילקטי נוגד קרישה (הטיפול המקובל). מספר הימים ללא תמיכה רפואית עמד על 1 בזרוע המחקר מול 4 בזרוע הטיפול המקובל. הישרדות ושחרור מבית החולים הודגמו בקרב 62.7%, ו-64.5% מהנבדקים בקבוצת המחקר ובקבוצת הביקורת, בהתאמה.
ממצאים דומים נמצאו גם בקרב קבוצת החולים במצב בינוני, ומחקר זה הופסק בשלב מוקדם.
