נפח גבוה של חמצן הניתן טרם האשפוז בבית החולים, לחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית נמצא כקשור עם שיעור מוגבר של תמותה וזאת בהשוואה למתן חמצן בריכוז של 88% עד 92%.
החוקרים מאוסטרליה חילקו אקראית 405 מטופלים טרם האשפוז בבית החולים עקב חשד למחלת ריאות חסימתית כרונית [chronic obstructive pulmonary disease (COPD)] לקבלת נפח גבוה מקובל של חמצן במסכה – 8-10 ליטר/דקה, או חמצן דרך קנולה אפית שטוטרה באמצעות pulse oximetry ל- 88%-92%. כל הנבדקים קיבלו מרחיבי דרכי אויר וסטרואידים.
שיעורי התמותה טרם האשפוז ובמהלך האשפוז בבית החולים, היו נמוכים משמעותית בקרב כלל הנבדקים שקיבלו חמצן שטוטר (4% למול 9%, סיכון יחסי 0.42) ובקרב החולים במחלת ריאות חסימתית כרונית (2% למול 9%, סיכון יחסי 0.22).
משך האשפוז, הצורך בהנשמה ומדידות הגזים העורקיים 30 דקות מעת ההופעה בחדר המיון היו דומים בקרב שתי קבוצות המחקר. חולי COPD שקיבלו חמצן מטוטר הציגו סבירות נמוכה משמעותית לחוות hypercapnia עם חמצת נשימתית, בהשוואה לחולי COPD שקיבלו חמצן בנפח גבוה.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
