עיקרי המחקר:
- חיסון הטרולוגי: חיסון ראשון של אסטרה זניקה ואחריו חיסון של פייזר היה יעיל כחיסון הומולוגי: 2 מנות חיסון של אסטרהזניקה.
- חיסון הטרולוגי: חיסון ראשון של פייזר ולאחריו חיסון של אסטרהזניקה היה יעיל פחות מחיסון הומולוגי: 2 מנות חיסון של פייזר.
שני חיסונים נכללו במחקר: חיסון ה-mRNA של פייזר וחיסון האדנווירוס של אסטרהזניקה. נבדקים שלא חלו בקורונה חולקו באופן אקראי וסמוי לקבלת החיסונים: פייזר/פייזר, אסטרהזניקה/אסטרהזניקה, אסטרהזניקה/פייזר ופייזר/אסטרהזניקה במרווח של 28 ימים. יעילות החיסון נמדדה באמצעות יחסי הריכוזים של נוגדני IgG נגד חלבון הספייק של נגיף הקורונה. נמצא כי חיסון הטרולוגי של אסטרהזניקה/פייזר לא היה פחות יעיל מחיסון של אסטרהזניקה/אסטרהזניקה. אף על פי כן, החוקרים דיווחו כי חיסון הטרולוגי של פייזר/אסטרהזניקה אינו יכול להיחשב כלא פחות מחיסון הומולגי של פייזר/פייזר.
באופן כללי, כל שילובי החיסון הניבו ריכוזים גבוהים של נוגדנים.