מטרת המחקר הפרוספקטיבי היתה להעריך את השפעתה של בדידות על ההחלמה ממשבר בריאותי מנטלי. נכללו במחקר אנשים שטופלו על ידי צוותים לטיפול במשברים למשך שבוע ויותר, והיו מעל לגיל 18. בדידות נמדדה באמצעות ה- University of California at Los Angeles Loneliness Scale (ULS-8) וה-Lubben Social Network Scale (LSNS-6). החלמה נמדדה לאחר 4 ו-18 חודשים באמצעות ה-questionnaire about the process of recovery (QPR).
223 נבדקים נכללו במחקר, 16% הוגדרו כבודדים באופן קבוע ו-34% הוגדרו כבודדים לסרוגין. בדידות קבועה ובידוד חברתי נמצאו קשורים עם שיעורי החלמה נמוכים לאחר 18 חודשים.
ממצאי המחקר מעידים כי בדידות ובידוד חברתי עשויים להשפיע על סיכויי ההחלמה של אינדיבידואלים המטופלים על ידי שרותי בריאות הנפש עקב משברים.
