מחקר הקוהורט הרטרוספקטיבי השווה נבדקים שטופלו בסטטינים עם נבדקים שטופלו בחסמי H2 או משאבות פרוטונים, בנוגע לחומרת מחלת הסוכרת והטיפול שניתן לה (מינון האינסולין ומספר התרופות להורדת רמת הגלוקוז), השליטה הגליקמית (אפיזודות של היפרגליקמיה או אבחנה חדשה של קטואצידוזיס).
הסיכון להחמרה במצב הסוכרת היה גבוה יותר בקרב המטופלים בסטטינים בהשוואה למטופלים בקבוצת הביקורת. יתר על כן, הסיכון להחמרה של כל מרכיב בנפרד היה גבוה יותר בקרב קבוצה זו, כולל עליה במספר התרופות להורדת רמת הגלוקוז, תדירות הטיפול באינסולין, היפרגליקמיה וקטואצידוזיס או אבחנה של סוכרת לא נשלטת.
הממצאים נותרו בעינם גם לאחר ניתוח שלא כלל חולים עם מחלות רקע.