בפעם הראשונה השתמשו החוקרים במידע אנושי על מנת לכמת את מהירותם של תהליכים שונים, המובילים לתחלואה באלצהיימר, ומצאו כי המחלה מתפתחת באופן שונה משחשבנו עד כה.
החוקרים בדקו דגימות מוחיות שנאספו לאחר המוות מחולי אלצהיימר, כמו גם סריקות PET שבוצעו לנבדקים חיים. הנבדקים סבלו ממגוון של מצבים. מפגיעה קוגניטיבית קלה ועד אלצהיימר.
נערך מעקב אחר האגרגציה של החלבון tau, אחד משני חלבוני המפתח במחלה.
באמצעות שילוב של חמישה מסדי נתונים שונים, והטמעתם במודל המתימטי, מצאו החוקרים כי המנגנון השולט בקצב ההתקדמות של מחלת האלצהיימר הינו שכפול האגרגטים באזורים אינדיבידואליים במוח, ולא התפשטות אגרגטים מאזור אחד לאזור אחר.