בהינתן כי היממה מורכבת מ- 24 שעות, לא ידוע מהי חלוקת הזמן היעילה ביותר לשיפור הבריאות הכללית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבצע ניתוח של מחקרי קוהורט פרוספקטיביים על מנת לבחון את השפעת פרק הזמן המנוצל לכל פעילות במהלך היממה, על הסיכון לתמותה.
בניתוח נכללו שישה מחקרים וכ-130 אלף נבדקים שבחנו את השפעת פרקי הזמן המנוצלים לפעילויות שונות, על הסיכון לתמותה. נבדקה ההשפעה של בילוי הזמן בישיבה, בפעילות גופנית בעצימות נמוכה ובפעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה, באמצעות חיישני גוף. תמותה מכל גורם נבחנה באמצעות ניתוח רגרסיה.
נמצא כי הרכב יממה עם שיעורים גבוהים של פעילות גופנית בינונית עד נמרצת קשור עם סיכון מופחת לתמותה. שיעורים גבוהים של פעילות גופנית מתונה ושיעורים נמוכים של בילוי הזמן בישיבה היו אף הם קשורים עם סיכון נמוך יותר לתמותה.
