אנא סובבו את הטלפון שלכם.
הסקירה הבאה הינה סקירה סיסטמטית ומטא-אנליזה של ראיות אפידמיולוגיות ומחקריות הבוחנות את הקשר שבין שלושה סוגי תרופות פסיכו-אקטיביות נפוצות (viz. benzodiazepines ו- non-benzodiazepine hypnotics, antidepressants ו- opioids) ובין (1) הסיכון לתאונות דרכים, (2) כושר הנהיגה. במסגרת המחקר נערכה סקירת ספרות בחיפוש אחר מחקרים בשפה האנגלית שפורסמו בין ינואר 1966 וינואר 2010 במאגרי המידע PubMed ו- EMBASE.
שתי מטא-אנליזות הראו כי benzodiazepines קשורים בסיכון מוגבר של 60%-80% לתאונות דרכים ושל 40% ל- "אחריות לתאונות דרכים". הקשר שנצפה הודגש בעיקר בקרב נהגים צעירים. הסיכון לתאונות דרכים היה גבוה משמעותית בקרב אנשים שצרכו אלכוהול בו זמנית לנטילת התרופות. הפגיעה בכושר הנהיגה התרחשה בעיקר עקב זמן מחצית החיים של התרופות ההיפנוטיות אך עם מספר יוצאי דופן. Anxiolytics שניטלו במהלך היום פגעו ביכולת הנהיגה ללא קשר לזמן מחצית החיים שלהן.
נוגדי דיכאון טרי-ציקלים נמצאו כקשורים בסיכון מוגבר לתאונות דרכים, בעיקר בקרב קשישים וגרמו לפגיעה בכושר הנהיגה בטווח הקצר.
נבדקים שנטלו תרופות אופיואידיות (Opioid) הציגו את הסיכון הגבוה ביותר לתאונות דרכים. אף על פי כן הראיות שנמצאו בקשר להשפעתן על כושר הנהיגה היו מוגבלות.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
