יותר ממחצית מהילדים שאובחנו לראשונה כחולי אפילפסיה אינם נענים לטיפול במהלך 6 החודשים הראשונים.
החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי שבדק את דפוס ההיענות והדבקות בטיפול נגד אפילפסיה בקרב 124 ילדים (גילאים 2-12) שאובחנו בפעם הראשונה. הדבקות בטיפול במהלך 6 החודשים הראשונים (טיפול ב- carbamazine או valproic acid פעמיים ביום) נמדד באמצעות מערכת ניטור אלקטרונית.
מחברי המחקר איתרו חמישה דפוסי היענות: חוסר היענות חמור מוקדם – בקרב 13% מהילדים שנטלו 25%-50% מהתרופות שנרשמו להם במהלך החודש הראשון והציגו חוסר היענות מוחלט לטיפול בתוך 6 חודשים. חוסר היענות חמור מאוחר – בקרב 7% מהילדים שהציגו תחילה היענות גבוהה שדעכה לאורך זמן – עד לנטילה של 20% מהתרופות שנרשמו להם בתוך 6 חודשים. חוסר היענות בינוני – בקרב 13% מהילדים שנטלו בממוצע 70% מהתרופות שנרשמו להם. חוסר היענות קל – בקרב ילדים שנטלו כ- 85% מהתרופות שנרשמו להם. רק 42% מהילדים הציגו היענות קרובה למושלמת.
המשתנה היחיד שנמצא כמשפיע על ההיענות היה מצב סוציו אקונומי – מעמד סוציו אקונומי נמוך נמצא כקשור עם היענות נמוכה.
סוג ההתקפים וחומרתם, תדירות תופעות הלוואי, והאם ההורה היה עד להתקף הראשון – לא השפיעו על ההיענות לטיפול.
הערה: לרוע המזל, הגורם המנבא היחיד להיענות לטיפול – מצב סוציו אקונומי, אינו מצוי בשליטת המטפלים, לעומת זאת ניתן להיעזר בגורם זה על מנת לזהות ילדים עם סיכוי גבוה לחוסר היענות.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine