נבדקים שעברו לקבוצה שטופלה בתרופה אחת, הציגו מדדים קליניים דומים לאלו של נבדקים שטופלו בשתי תרופות אנטי פסיכוטיות.
מספר גורמים הובילו להתפתחות הגישה לטיפול אנטי פסיכוטי משולב, כולל המאמץ להגביר את יעילות הטיפול ולהפחית את הסיכון להיארעות תופעות לוואי, או אף לנצל אחדות מהן (לדוגמא: ישנוניות) באופן טיפולי. מרבית אנשי המקצוע משוכנעים כי טיפול בתרופה בודדת קשור בהיענות טובה יותר, בפחות תופעות לוואי, ובעלות נמוכה יותר בהשוואה לטיפול משולב במספר תרופות. על מנת לבדוק את היתרונות והחסרונות של מעבר מטיפול תרופתי אנטי פסיכוטי משולב (polypharmacy) לטיפול בתרופה אחת (monotherapy), ערכו החוקרים מחקר שארך 6 חודשים במסגרתו חולקו אקראית 127 חולי סכיזופרניה שקיבלו טיפול בשתי תרופות אנטי פסיכוטיות (טיפיות או א-טיפיות) להמשיך את קבלת הטיפול כמו שהוא או להפסקת אחת התרופות.
כל הנבדקים הסכימו לשינוי הטיפול התרופתי והתרופה שהופסקה נבחרה על ידי הנבדקים והרופאים יחדיו. לאחר 6 חודשים לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות בנוגע להיארעות תסמינים חיוביים או שליליים, היארעות תופעות לוואי, או צורך באשפוז בבית החולים. ה- BMI ירד משמעותית בקרב הנבדקים שעברו לקבלת טיפול בתרופה אחת בלבד, בעוד שקובצת הנבדקים שטופלה בשילוב תרופות הציגה מגמה של עלייה במשקל. אף על פי כן, אי סדירות בנטילת התרופות הייתה נפוצה יותר בקרב נבדקים שעברו לטיפול בתרופה בודדת. לאחר 6 חודשים, 86% מהנבדקים בקבוצת הטיפול המשולב עדיין נטלו את שתי התרופות בהשוואה ל- 69% בלבד מהנבדקים בקבוצה שקיבלה תרופה אחת (מבין שאר המטופלים, מרביתם חזרו למשטר הטיפול הקודם שכלל שתי תרופות).
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
