מהי הדרך הטובה ביותר לזכור?

חוקרים ומחנכים גם יחד יודעים מזה זמן רב כי “דחיסת חומר” אינה הדרך הטובה ביותר לזכור. מחברי המחקר החדש מה- RIKEN Brain Science Institute ביפן, שבדקו תנועות תגובתיות בעכברים מאומנים מצאו מהו המנגנון הנוירולוגי המסביר את התופעה.
תוצאות המחקר שפורסם ב- Journal of Neuroscience מציעות כי סינתזת חלבונים בצרבלום ממלאת תפקיד מפתח בגיבוש הזיכרון. הממצאים החדשים שופכים אור על התהליכים הנוירולוגיים המרכזיים השולטים באופן בו אנו זוכרים.
אפקט הריווח (spacing effect) שנתגלה לראשונה במאה הקודמת מייצג את ההבנה כי אנשים וחיות יכולים לזכור דברים ביעילות רבה יותר אם הלמידה מתבצעת לאורך זמן, במקום בבת אחת. נראה כי מנגנון זה קשור לאופן בו מתגבש הזיכרון, כאשר זיכרונות לטווח הקצר הופכים לזיכרונות לטווח הארוך. אך עדיין, מסרו עורכי המחקר – המנגנון העצבי העומד בבסיס התופעה עדיין אינו ברור לחלוטין.
על מנת לבדוק את המנגנון פיתחו החוקרים טכניקה המתבססת על התופעה המכונהhorizontal optokinetic response ,HOKR, תנועת עיניים מפצה היכולה לשמש על מנת לכמת את ההשפעה של למידה מוטורית. עורכי המחקר חקרו את ה- HOKR בעכברים ומצאו כי ההשפעות ארוכות הטווח של הלמידה תלויות בחוזקה בשאלה האם הלמידה בוצעה בבת אחת (למידה במסות – massed training) או עם הפסקות (spaced training): החוקרים מצאו כי הרווח מלמידה במסות התפוגג לאחר 24 שעות בעוד שהרווח שהושג מלמידה מרווחת נשאר למשך זמן רב יותר.
מחקרים שנערכו בעבר הציעו כי אפקט הריווח הינו תוצר של מעבר הזיכרון מה- flocculus, איזור ב- cerebellar cortex הקשור לגרעין מוטורי המעורב בתנועות העיניים, לאזור אחר במוח הידוע בשם vestibular nuclei. על מנת לבדוק רעיון זה אלחשו החוקרים באלחוש מקומי את ה- flocculus ובדקו את השפעת הפעולה על יכולת הלמידה.
בעוד שההשפעה של למידה אינטנסיבית במשך שעה חלפה, השפעת הלמידה של כמות חומר דומה במשך 4 שעות נותרה בעינה בקרב העכברים.
החוקרים אף מצאו כי אפקט הריווח נפגע בעכברים שקיבלו אינפוזיה של האנטיביוטיקות – anisomycin ו- actinomycin D אשר מעכבות את סינתזת החלבונים. התגלית האחרונה מעידה כי חלבונים הנוצרים בתהליך הלמידה ממלאים תפקיד מפתח בהיווצרותו של הזיכרון לטווח הארוך ומספקת בפעם הראשונה הסבר נוירולוגי ליתרון הידוע של למידה מרווחת – כמו גם תירוץ להפסקות ב

 

לידיעה >>

הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine

 

 

 

 

מאמרים נוספים

סדרה חדשה של חומרים אנטי-מוסקריניים לטיפול בפעילות-יתר של שלפוחית השתן
פעילות-יתר של שלפוחית השתן (Over Active Bladder) מתאפיינת במצב פתולוגי בו מתקיימת פעילות בלתי מבוקרת בשריר הדופן של שלפוחית השתן. מערכת השתן התחתונה אחראית על אגירת השתן וריקונו. היא...
כיצד הפך רעלן הבּוֹטוּלינוּם המסוכן לתרופה בעלת שימושים נירולוגיים וקוסמטיים
עוד בסוף המאה ה-19, לפני למעלה ממאה שנים, תוארו לראשונה השפעותיו של רעלן (toxin) הבוטולינום. זאת, בעקבות מקרים של מחלת עצב-שריר קשה שהופיעה בדרך כלל כתוצאה מאכילת מזון המזוהם בחיידק...
מדריך בדיקות מעבדה - מאת פרופ' בן-עמי סלע / גלובולין קושר טירוקסין
 באדיבות ויקירפואה          Thyroxine-binding globulin גלובולין קושר טירוקסין      כינויים נוספים    TBG, Serpin A7, Thyropexin...
brain3
מפענחים את הקוד הנוירולוגי: החוקר שהחזיר את יכולת הביטוי לאדם שלא דיבר 20 שנה
פרופ’ אדוארד צ’אנג גילה את המנגנות שבאמצעותו המוח מתרגם אותות חשמליים למילים. כעת הוא צופה שבעוד שנים מעטות נוכל להשתיל קוצבי מוח לסובלים מפגיעות מוחיות, הפרעות פסיכיאטריות...

עדכוני רישום

נושאים חמים

חוץ מירידה במשקל, לאוזמפיק יש השפעות נוספות על המשתמשים

אקסטזי - סם האהבה

טפסים לבתי מרקחת

משרד הבריאות: חיפוש מלאי תרופות בבית מרקחת

טסטומקס TESTOMAX

וובינרים קרובים

התחברות לאתר

אישור הרשמה

תודה על הרשמתך

ברגעים אלה נשלח אליכם מייל אישור הרשמה. להפעלת חשבונך באתר, יש ללחוץ על קישור זה.

הנתונים שסיפקת במהלך הרישום נבדקים כעת מול מאגר רישוי המקצועות הרפואיים במשרד הבריאות. בתום הבדיקה תתקבל הודעה בהתאם.

תוכן למנויים

תוכן זה ניתן להצגה
לאנשי / נשות
צוות מקצועי בלבד

לכניסה למערכת:

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר

,אם הינכם עובדי מקצועות הבריאות
.עדכנו זאת בחשבונכם האישי

אם לדעתך נפלה טעות, ניתן ליצור קשר עם צוות האתר דרך עמוד יצירת הקשר

כניסת מנויים רשומים

בלחיצה על כניסה אני מאשר\ת את הסכמתי לתנאי האתר ולמדיניות הפרטיות

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר