מחקרים שונים מצאו הבדלים בהרכב חומצות השומן אומגה-3 בפלסמה ובממבראנות של תאי הדם האדומים בין נבדקים עם attention-deficit/hyperactivity disorder, ADHD ובין נבדקים מקבוצות ביקורת. לחומצות השומן אומגה-3 ישנן תכונות אנטי-דלקתיות, יכולת לשנות את מידת הנזילות של הממבראנות ואת הרכב הפוספוליפידים בתאי מערכת העצבים המרכזית. מידת הנזילות של הממבראנות עשויה לשנות את אופי ההולכה של סרוטונין ודופמין.
מטרת המטא-אנליזה הנוכחית הייתה לבדוק האם ישנה תועלת במתן תוספים של חומצות שומן מסוג אומגה-3 לילדים עם ADHD. המטא-אנליזה כללה 10 מחקרים עם 699 ילדים. תוספים של חומצות שומן מסוג אומגה-3 שיפרו את הסימפטומים הקשורים ב- ADHD באופן מועט אך מובהק. קורלציה מובהקת נמצאה בין מינון ה- Eicosapentaenoic acid בתוספים ובין יעילותם. לא נמצאו כל ראיות בנוגע לערפלנים או הטרוגניות במחקרים שנכללו בסקירה.
לסיכום: תוספים של אומגה-3 בעיקר עם מינונים גבוהים של eicosapentaenoic acid משפיעים השפעה מתונה על ADHD. היעילות היחסית של חומצות שומן אומגה-3 נמוכה מזו של התרופות לטיפול ב- ADHD כגון psychostimulants, atomoxetine או α2 agonists. אף על פי כן, בהינתן כי לחומצות השומן תופעות לוואי מועטות יתכן כי הגיוני להוסיף אותן על מנת לחזק את יעילותו של הטיפול התרופתי המסורתי.