להלן נקודות המפתח של הסקירה הקלינית שפורסמה ב- BMJ
• ההפרעות המצויות על ספקטרום האוטיסטי נובעות מבעיות בהתפתחות הנוירולוגית שמתבטאות בפגיעה ביכולת החברתית, בתקשורת ובהתנהגות אך מופיעות במגוון צורות.
• שיעור ההמצאות של אוטיזם עלה במהלך 15 השנים האחרונות, גם עקב כך שההגדרה העדכנית כוללת כיום צורות קלות יותר של ההפרעה.
• גורמים גנטיים ויתכן שגם סביבתיים נבחנים. מחקרים רבים מצאו כי חיסונים אינם גורמים לאוטיזם.
• מעקב ובדיקות סקר הנערכות על ידי רופא המשפחה מאפשרות לאתר ילדים אוטיסטים בשלב מוקדם ולנקוט בטיפולים מוקדמים שהינם חיוניים.
• מרבית אסטרטגיות הטיפול מתמקדות בשיפור יכולת התקשורת, היכולת הקוגניטיבית ומיומנויות היומיום, כמו גם בהפחתת התנהגויות חריגות.
• מעורבות של רופאי המשפחה ורופאי הילדים בטיפול המתמשך מסייעת למשפחות לתעדף ולתכנן את הצרכים העתידיים שלהם ושל הילד ולהיעזר בקלות רבה יותר בשירותי מערכת הבריאות.