מספר מחקרים שנערכו בעבר הציעו כי noradrenaline reuptake inhibitors ,NARIs יעילים יותר לטיפול במקרים חמורים של דיכאון. המחקר GENetic and clinical Predictors Of treatment response in Depression GENPOD תוכנן על מנת לבדוק שתי היפותזות עיקריות:
1. אנשים עם הגנוטיפ ‘l/l’ של 5-HTTLPR יגיבו בצורה טובה יותר ל- SSRI (בהשוואה ל- NARI).
2. אנשים הסובלים מצורות חמורות יותר של דיכאון יגיבו בצורה טובה יותר לטיפול ב- NARI, בהשוואה ל- selective serotonin reuptake inhibitor ,SSRI.
במחקר השתתפו 610 אנשים מבריטניה אשר עמדו בקריטריונים שהוגדרו מראש לדיכאון. הנבדקים חולקו אקראית לקבלת 20 מ”ג citalopram מדי יום או 4 מ”ג reboxetine פעמיים ביום, מטרת המחקר העיקרית הייתה בדיקת היארעות סימפטומים של דיכאון, על פי ציון ה- Beck Depression Inventory (BDI), 6 שבועות לאחר החלוקה האקראית. החוקרים הצליחו לעקוב אחר 91% מהמטופלים למשך 6 שבועות (citalopram: n = 274, reboxetine: n = 272).
החוקרים מצאו ראיות מעטות המעידות כי קיימת אינטראקציה בין אופי הטיפול וחומרת הדיכאון (interaction term: 0.02, 95% CI, 70.59 to 0.62, p = 0.96). אופי הממצאים לא השתנה גם לאחר תקנון לגורמים מערפלים אפשריים: גיל, מין, מצב תעסוקה, היסטוריה של דיכאון, מספר האירועים במהלך החיים והתמיכה הסוציאלית (interaction term: 0.06, 95% CI 70.54 to 0.66, p = 0.85).
עורכי המחקר סיכמו ואמרו כי טיפול ב- NARIs אינו יעיל יותר מהטיפול ב- SSRI עבור אנשים הסובלים מצורות חמורות יותר של דיכאון. “אף על פי כן, יש לציין כי למחלת הדיכאון אופי מורכב וכי קשה לבודד משתנים המהווים גורם מנבא לתגובה לטיפול”.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
