אנא סובבו את הטלפון שלכם.
שלושה מחקרים (אקראיים ומבוקרים) שהתפרסמו לאחרונה, בחנו השפעה של מספר שיטות להתערבות התנהגותית על איזון רמות הסוכר בחולי סוכרת מבוגרים, בלתי מאוזנים. התערבות התנהגותית מובנית והדרכה אישית נמצאו כשיטות היעילות ביותר לשיפור השליטה בסוכרת בלתי מאוזנת.
במחקר אחד, השתתפו 222 חולי סוכרת (סוג 1 (49%) וסוג 2 (51%)), הסובלים מהמחלה כ 18 שנים בממוצע, ובעלי ערכי HbA1c של 9% בממוצע. החולים סווגי באופן אקראי לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה קיבלה טיפול קוגניטיבי התנהגותי קבוצתי בן 5 פגישות (זרוע ההתערבות ההתנהגותית המובנית).הקבוצה השנייה טופלה באמצעות תכנית הדרכה (זרוע ביקורת טיפולית) ואילו לקבוצה השלישית ניתנה גישה בלתי מוגבלת לפגישות עם אחות ודיאטנית במשל 6 חודשים (ביקורת אינדיבידואלית). תוצאות ההתערבות נקבעו 3,6 ו- 12 חודשים לאחר ההתערבות באמצעות פרמטרים אובייקטיביים ראשוניים כגון: רמות HbA1c ,תדירות הטיפול העצמי בסוכרת, ממוצע בדיקות הסוכר וכד' ופרמטרים סובייקטיביים, שניוניים, כגון, כושר גופני, דכאון, אורחות חיים ואיכות חיים.
ניתוח התוצאות הצביע על שיפור ברמות HbA1c בכל הקבוצות. אם זאת, המטופלים בזרוע הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נהנו משיפור משמעותי יותר (ירידה של 0.8%,בהשוואה לירידה של 0.4% בערכי HbA1c בשתי הקבוצות האחרות). יש לציין כי, החולים בסוכרת מסוג 2 נהנו משיפור גדול יותר מאשר חולים בסוכרת מסוג 1. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בפרמטרים של איכות חיים, ניטור גלוקוז, ותדירות הטיפול העצמי. מסקנת החוקרים הייתה כי שימוש בשיטות הדרכה פסיכולוגיות התנהגותיות יכול להביא לשיפור משמעותי באיזון רמות הסוכר של חולי סוכרת מבוגרים, הסובלים מהמחלה זמן רב.
למרות הציפיות הגבוהות, מחקר אחר (201 חולים) שבחן תוצאות התערבות והדרכה באמצעות וידאו, בהשוואה להדרכה טלפונית (5 פגישות עם אחות מומחית לטיפול בסוכרת) או חוברת הדרכה עצמית, לא הביא לשיפור משמעותי. לדעת החוקרים נראה כי לצורך השגת תוצאות משמעותיות, נדרשת כפי הנראה התערבות משמעותית יותר.
מחקר נוסף, בחן תוצאות התערבות של הדרכה יחידנית לעומת טיפול קבוצתי (טיפול סטנדרטי שימש כקב' הביקורת). במחקר השתתפו 623 חולי סוכרת. כל הקבוצות הציגו ירידה בערכי HbA1c, אך הירידה המשמעותית ביותר נצפתה בקבוצת הטיפול היחידני (0.5%), בהשוואה להדרכה הקבוצתית (0.27%) ו לטיפול הסטנדרטי (0.24%). % החולים בעלי ערכי HbA1c שהיה נמוך מ 7% לאחר ההתערבות, בקבוצת הטיפול היחידני היה המשמעותי ביותר (21.2%), בהשוואה לטיפול הקבוצתי (13.9%) ולטיפול סטנדרטי (12.8%). בנוסף, נצפתה מגמה של שינויים פסיכוסוציאליים והתנהגותיים מיטיבים בקבוצת הטיפול היחידני.
הידיעה הועברה ע"י דר' אילנה שומכר- צה"ל
