תקופה של שליטה אינטנסיבית ברמות הגלוקוזה האטה את התפתחותה של אי ספיקת כליות.
ה- Diabetes Control and Complications Trial היה המחקר האקראי הגדול הראשון שבדק כיצד משפיע טיפול אינטנסיבי לשמירה על רמות הגלוקוזה בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים החולים בסוכרת מסוג 1. התוצאות של שש שנות מעקב פורסמו בשנת 1993: הקבוצה שטופלה באופן אינטנסיבי (mean glycosylated hemoglobin [HbA1c] level, 7.3%) הציגה ירידה בקצב ההתפתחות של מחלות ברשתית העין (retinopathy) והופעת אלבומין בשתן (albuminuria), בהשוואה לקבוצה שטופלה בטיפול המקובל (mean HbA1c, 9.1%). כעת מפורסמים ממצאי המעקב של 16 שנים נוספות (מחקר תצפית לא אקראי במהלכו נמדדו רמות HbA1c דומות (כ- 8%) בקרב שתי הקבוצות.)
החוקרים דיווחו על בריאות הכליות בטווח הארוך (22 שנים) של 1,222 נבדקים מתוך 1,441 המשתתפים במחקר. החולים בקבוצת הטיפול האינטנסיבי (בהשוואה לנבדקים בקבוצת הטיפול הקונבנציונאלי) הציגו סבירות נמוכה יותר להפרשת אלבומין בשתן של >30 mg/24 hours (3% מול 7%) ו- glomerular filtration rates (GFR) <60 mL/minute/1.73 m2 (4% מול 8%).
אי ספיקת כליות אירעה בקרב מספר קטן מדי של נבדקים ולכן בלתי אפשרי היה לבצע השוואה סטטיסטית משמעותית.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine